רב"ט אריה (מכלוף) ששון ז"ל

מ.א 2049648
בן  20  בנופלו

בן  צביה ויחיאל
נולד ב: ארביל, עירק
בתאריך: ג' באלול תש"י  16/8/1950
עלה לארץ ב:1951
מקום מגוריו: זכרון יעקב
שרת ב: גדוד 334

נפל ב: כ"ב בסיוון תש"ל 26/6/1970

בקרב במלחמת ההתשה בג'וחדר- גבעת אורחה באיזור רמת הגולן
מקום קבורתו:  זכרון יעקב שורה: 1  קבר: 3 


אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

אריה, בן יחיא וסבריה, נולד באלול תש"י (אוגוסט 1950) בארביל שבעיראק ועלה בשנת 1951 עם משפחתו לארץ. הוא למד בבית-הספר היסודי על שם רמז שבזיכרון יעקב. עם שקידתו על הלימודים מצא זמן לפעולה ספורטיבית וגם לפעולה חברתית. הוא היה נער שקט וצנוע, טוב לב, נאמן לחבריו ומוכן להקריב ככל יכולתו למען הזולת. טבעי היה שהכל יאהבו אותו, יאמינו בו ויקבלו עליהם את מנהיגותו. עם כל זאת לא זנח אריה את הבית, את הוריו ואת אחיו הקטנים. הוא קיים מצוות כיבוד אב ואם כהלכה והקפיד למלא ללא הרהור את מוצא פיהם. הוא היה שותף לכל הלבטים, לדאגת הפרנסה ולחינוך הילדים, שכן היה הבן הגדול בבית והוריו ראו בו משענת נאמנה ושבעו ממנו נחת. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים החליט אריה ללמוד מקצוע ונכנס לבית-הספר "נעורים" שבכפר ויתקין. גם שם התייחס ללימודים ולעבודה ברצינות ובאחריות. אריה גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל התותחנים. תמיד היה בקו הראשון ונלחם בכל החזיתות, על פני הארץ כולה. את עבודתו עשה בשלמות ובסיפוק רב והמשימות שהוטלו על יחידתו היו מקובלות עליו. מעולם לא נשמעה מפיו תלונה על קשיים ותלאות. הוא ביצע את תפקידו מתוך הכרה, כי ידע שבפעולתו במסגרת הצבא הוא אחד המגינים על היישוב מפני האויב המתנכל לשלומו. ביום כ"ב בסיון תש"ל (26.6.1970), נפל בהפגזת אויב ברמת הגולן והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בזכרון-יעקב. מפקדו הישיר כתב עליו לאחר נפילתו: "בדקתי אותך בתפקידך כחייל ובהתנהגותך כאדם ותמיד מצאתי אותך ללא דופי. היית חייל שלי והשתתפת אתי בכל המבצעים, ההצלחות, האימונים והשמחות... לכל יכולת רק לא למות... נלחמת כאריה ונפלת כגיבור. נפלת בקרב גדול על הגנת המולדת. זהו המות הראוי לחייל גיבור כמוך". ובדברי תנחומים להורים סיים המפקד הישיר את מכתבו. מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים להורים: "בנכם אריה שירת ביחידה תקופה ארוכה. הוא הגיע לפני כשנה, לאחר שהוכשר לתפקיד נהג תותח מתנייע, ובתפקיד זה שירת כל הזמן. אריה השתתף בהרבה תקריות אש, בכל הגזרות, מרמת הגולן ועד לתעלה ובכולן עבד במסירות ובמרץ בלתי פוסק. בסוללה בה שירת היה מוכר וידוע כנהג הטוב ביותר. כלי זה, שעליו היה מופקד, לא נתקע ולא פיגר לעולם. ביום האחרון לחייו שירת אריה בתפקידו בעמדה מבצעית ברמת הגולן. סוללתו הייתה חייבת לתת חיפוי וסיוע לכוחות השריון, אשר נעו מזרחה לעבר מוצבי הסורים, שהתנכלו ליישובינו ולתנועה האזרחית בגולן. אריה הקריב את חייו כדי לאפשר לחבריו לבצע את משימתם בשלמות וללא נפגעים. בנפלו הציל הרבה מחבריו, אשר בזכות האש של הסוללה ניצלו מיריות הסורים". המפקד הוסיף כי אריה עמד להשלח לקורס נהיגה, כפרס על הצטיינותו, מסירותו ונאמנותו. לאחר נפלו הועלה אריה בדרגה. הוריו הקימו גל-עד ונטעו גן לזכר בנם יקירם.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לששון אריה ז"ל