רב"ט שלמה מיכל ז"ל

מ.א 7191788
בת  19  בנופלה

בת  גילה וציון
נולדה ב: באר שבע
בתאריך: י' בחשוון תשנ"ג  27/10/1982
התגייסה ב: דצמבר 2000

נפלה ב: ט' באב תשס"א 28/07/2001

מקום קבורתה:  בית העלמין הצבאי באר שבע חלקה: 6  שורה: 2  קבר: 3 
הניחה אחריה: הורים ושני אחים

בת גילה וציון. נולדה ביום י' בחשוון תשמ"ג (27.10.1982) בבאר שבע. אחות לניר ולאוהד. מיכל נקראה על שם דודה מיכאל, שנפל בעת שירותו בצה"ל. עם השנים נוספו לשמה כינויי חיבה מצד כל אוהביה: 'מיקי' קרא לה אבא; בפי אמה היתה 'מיכלוש'; חברותיה קראו לה 'מייקל' ובת-דודתה, שהיתה לה כאחות, כינתה אותה 'מייק'. מיכל גדלה והתחנכה בבאר שבע. מסגרות החינוך הראשונות בחייה היו גן הילדים לעובדי העירייה, שנכנסה אליו בגיל שנה וחצי, וגן 'אילת' בשלב טרום-חובה וחובה. בגיל שש החלה את לימודיה בבית-הספר היסודי 'רעות' והמשיכה לתיכון העירוני 'מקיף א''. לכל אורך שנות הלימודים גילתה הצטיינות יתרה, כפי שציינה המחנכת בתיכון: "זכיתי בכל שנותיי כמחנכת לדבר רק בשבחה," וכל שנה זכתה במכתבי הערכה מטעם הצוותים החינוכיים. חבריה של מיכל מתקופת הלימודים יודעים לספר כיצד היו רבים בהפסקות על הזכות לשבת לידה בבחינות... בחירתה של מיכל ללמוד את המקצועות הריאליים ברמה מוגברת התבררה כנכונה ומוצדקת. בכל אחד מהמקצועות - פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ואנגלית, שנבחנה בהם ברמת חמש יחידות, סיימה את בחינות הבגרות בציונים גבוהים ביותר. גם ביתר המקצועות לא נפלה בהישגיה ולכינויי החיבה הצטרף הכינוי 'גאונה'. מיכל לא התנזרה מההנאות הקטנות של החיים. היא אהבה מאוד מוזיקת פופ, התמצאה בלהיטי תחנת MTV, ידעה לשיר רבים מהם ונהנתה גם מסדרות טלוויזיה קומיות כגון 'סיינפלד'. היא פרחה בתחום החברתי, נרתמה לעזרה בכל שעה ובכל נושא וידעה להיות חברה טובה, נאמנה ומסורה. "מצחיקה ושנונה בכל רגע נכון, ורצינית כשצריך," העידה אחת החברות. על כן היתה אהודה ומוקפת וידעה לשמור על קשרים עם החברים מכל תקופות חייה, מגיל הגן עד בגרותה. יחסיה של מיכל עם בני משפחתה היו אף הם קרובים וחמים. אביה מתאר אותה במלים "יפה כמלאך וללא חטא," ואמה של מיכל מספרת: "לי היית יותר מבת. גם החברה הכי טובה, שומרת סודותי, היועצת בכל הנושאים, ותמיד היו לך עצות מקוריות ומוצלחות. תמיד ידעת לפרגן ולהעניק תשומת לב לבני המשפחה, דבר לא נעלם מעינייך..." טרם גיוסה לצבא יצאה מיכל, עם חברתה הטובה, לטיול בבירות אירופה, לונדון ופריז, והתבשמה ממראות חדשים. בנובמבר 2000 התגייסה מיכל לצה"ל ושירתה בחיל-הקשר. לאחר שעברה בהצלחה קורס להפעלת מחשב 'שקד', הוצבה בבסיס בשבטה, במתקן המחשבים. מיכל נהנתה מהשירות הצבאי וזכתה מפי מפקדיה וחבריה לכינוי 'מלכת מתקן המחשבים', שביטא את ההערכה לשליטתה בתחום שעסקה בו. "כאשר הגיעה למתקן היה חיוך גדול נסוך על פניה, חיוך שנדיר לראות אצל אנשים שמגיעים לשבטה," מספרות חברותיה לחדר. "אבל אצל מיכל זה היה שונה. מאוד רצתה לדעת כל דבר חדש. הפריע לה שלא ידעה דברים שהוותיקים יותר ידעו. אבל אחרי כמה זמן היא השתלטה על העניינים לא פחות טוב מאיתנו ואפילו היתה עוזרת בתקלות שלנו לא היתה סבלנות להתעסק איתן..." ביום ט' באב תשס"א (28.7.2001) נהרגה מיכל בתאונת-דרכים שהתרחשה סמוך לצומת הנוקדים, באזור רמת חובב. עימה נהרגה חברתה הטובה, סמלת איילת אטיאס. בת תשע- עשרה היתה מיכל במותה. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הותירה אחריה הורים ושני אחים. לאחר מותה הועלתה לדרגת רב-טוראי. "מה כבר אפשר להספיק עד גיל שמונה-עשרה מלבד לימודים?" כתבה מיכל על עצמה, בקורות חיים שהגישה לצורך ריאיון עבודה, עוד בטרם התגייסה. אבל נראה שבתשע-עשרה שנותיה הקצרות הספיקה להטביע את חותמה בלב כל מי שנמצא במחיצתה. הוריה של מיכל ספדו לה: "היית טובה מכדי להיות אמיתית וכנראה שלא הגיע לנו לקבל בת כמוך. היית מתנה יפה... כל מלה שלך היתה במקום, אף פעם לא אמרת דבר לא ראוי. כל מי שהכיר אותך ידע, שמאז שהיית עוד ילדה קטנה ראית את הנולד. לדבר איתך בלבד היתה חוויה. היית 'קנקן מלא' באישיות, חוכמה והרבה איכפתיות ואהבה." מפקד היחידה כתב להוריה: "מיכל שירתה כמפעילת מחשב בענף הקשר, בבית-הספר לתותחנות שדה. מן הרגע שדרכה כף רגלה בבסיס, לא פסק צחוקה מלהתגלגל בו, וכך הכירו אותה כולם - מיכל עם החיוך התמידי. מיכל ביצעה תפקיד קשה ומורכב, הדורש פיקחות, יצירתיות והשקעה רבה, אף מעבר לשעות העבודה השגרתיות. היא היתה חיילת לתפארת, ראשונה להתנדב לכל משימה, מופת של מצוינות, 'מלכת מתקן המחשב'". בדברי הזיכרון שכתבו חבריה של מיכל ועמיתיה לשירות הצבאי מציינים כולם את רוחה הטובה, את תושייתה, את הידע והסקרנות שלה ואת שמחת החיים המידבקת שלה. "מה כבר אפשר לספר על מיכל שלא יודעים... חוץ מזה שהיתה טובה, נחמדה וחייכנית, אחראית ורצינית, ושהיה לה חוש הומור ושכולם אהבו אותה. היה טוב להרגיש שמי שישנה איתך בחדר היא בן אדם שאפשר לסמוך עליו ולספר לו דברים שלא מספרים לכל אחד. אני אזכור אותה תמיד בתור אחד האנשים בעולם הזה שפשוט הלכו מאיתנו יותר מדי מהר," כתבו חברותיה לשירות. חברתה ג'ני אמרה על קברה: "היא היתה תמצית של שמחה, עצבות ושנינות, מהולה בציניות, בינה, חסד ורחמנות. היא היתה מורכבת מדי בשביל מלים פשוטות ונדושות... אך אל לנו להתעצב עליה, כי מיכל מיצתה כל רגע בחיים. מיכל חיה באמת." העמותה להנצחת חיל-הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים הנציחה את שמה של מיכל בכותל השמות אשר באולם ההנצחה ביהוד.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לשלמה מיכל ז"ל