סרן ראש גידי ז"ל

מ.א 2335258
בן  23  בנופלו

בן  נעימה ויוסף
נולד ב: רמת גן
בתאריך: ב' בשבט תשי"ט  11/1/1959
מקום מגוריו: רמת גן
התגייס ב: יולי 1977
שרת ב: גדוד 411

נפל ב: ט"ו בסיוון תשמ"ב 6/6/1982

בקרב במלחמת לבנון הראשונה בצור באיזור לבנון
מקום קבורתו:  תל-אביב - קריית שאול איזור:  1
חלקה: 13  שורה: 6  קבר: 28 
הניח אחריו: הורים ושתי אחיות

צל"ש מפקד האוגדה

אנדרטה לזכרו


בן נעימה ויוסף. נולד ביום ב' שבט תשי"ט (11.1.1959) ברמת-גן. עד גיל 13 גדל בשכונת רמת-חן, שם למד בבית הספר היסודי. כשעברה משפחתו לגור בחיפה, המשיך לימודיו בבית הספר "חוגים", שם סיים כיתה י'. לאחר שמשפחתו חזרה לרמת-חן, גידי סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "שלווה" בתל-אביב ובשנה האחרונה כיהן שם כיו"ר מועצת התלמידים. גידי השתייך אמנם לתנועת הצופים, אולם גילה התעניינות מיוחדת בשיט מפרשיות ואף הגיע בספורט זה להישגים נאים. הוא קיווה כי בבוא מועד גיוסו לצה"ל ישרת בחיל הים. הוא היה מלא שמחת חיים, אהב להתלוצץ ולבלות. הוא בלע ספרים, משחר ילדותו ועד יום נפילתו קרא ללא הרף ספרות יפה ורצינית. עם זאת אהב חיות, היה ער לסובב אותו, מקובל על חבריו ויצר יחסי קרבה גם עם אנשים קשישים, אולי בזכות הקשר המיוחד עם סבו, אשר במחיצתו גדל מגיל שנתיים, שתרם רבות להרחבת אופקיו וגיבוש אישיותו. ביולי 1977 התגייס לצה"ל, הוצב לקורס טיס, אולם בשלבי אימוניו הראשונים הודח מהקורס ועבר לחיל הים. הוא עבר קורס צוללנים ומחצית קורס חובלים, אבל את מקומו בצה"ל מצא בחיל התותחנים. בנובמבר 1978 עבר קורס תות"ר, נשלח לקורס מפקדי תות"ר ובמאי 1979 הועלה לדרגת רב"ט. כעבור כמחצית השנה סיים קורס קציני תות"ר והועלה לדרגת סג"מ. חוות הדעת של מפקדיו עליו באותה תקופה הייתה: "הוא קצין ברמה מקצועית גבוהה, שולט היטב בפיקודיו, ממושמע ויעיל מאוד בעבודה". הוא חתם על שירות בצבא הקבע, בפברואר 1981 הועלה לדרגת סגן, במרץ אותה שנה סיים קורס מפקד פלוגות ובחודש דצמבר התמנה לתפקיד מסו"ל. בין תפקידיו כקצין גידי שם את הדגש על טיפוח חייליו. דאגתו לפרט מצאה ביטוי במאמציו הרבים להקל על המצוקות האישיות והבעיות המשפחתיות של פיקודיו. ביום בו פרצה מלחמת שלום-הגליל, בט"ו בסיון תשמ"ב (6.6.1982) היה גידי עם יחידתו, שהתפרשה באזור צור בלבנון. הוא פקד על סוללה שנעה במשמר הקדמי. על הסוללה נפתחה אש אויב ממארב ורכב עמוס תחמושת נפגע והתחיל להתלקח. גידי, שידע מה רבה הסכנה לחייליו ולפצועים שהיו בשטח, דאג לפינוי וחילוץ הפצועים והחיילים מן השטח. הוא היה חשוף, כאשר משאית התחמושת התפוצצה נפגע ברסיס ונהרג. במעשה זה גילה קור-רוח, אומץ לב והקרבה עצמית ועל כך הוענק לו ציון לשבח של מפקד האוגדה. בן 23 היה גידי בנופלו ועמד להשתחרר מצה"ל במלאות 5 שנים לשרותו, כחודש לאחר נפילתו. גידי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר שנפל הועלה לדרגת סרן.
נכתב ע"י אברהם שריקי בתאריך 28/04/2020 בשעה 12:58:22

היה מפקדי האישי, תמיד אהב לעזור, היה אוזן קשבת, היה מפנק אותנו בדברים טובים בעת השירות, היה בן אדם יפה תואר מבפנים ומבחוץ. מתגעגע לימים הטובים שהיו לנו ביחד. יהי זכרו ברוך.


נכתב ע"י בנימין דהוקי בתאריך 05/10/2014 בשעה 03:27:05

שלום לכולם שמי בני דהוקי , אני היתי חובש קרבי בגדוד 126 חטיבה 211 שריון בנוסף לרוז, סעדון, יצחקי, זמיר, דוד פבריכן ודודי הרופה. רציתי לספר לכם כמה ארועים מהמלחמה. אני זוכר ביום הראשון למילחמה הינו באזור צור וקיבלנו הוראה לפנות פצוע מטנק, הפצוע היה רן תדמור, הגענו למקום אני ועוד חובש ירדנו מהזחלם עים אלונקה ורצנו תחת אש מסביבנו והוצאנו את הפצוע מהטנק דרך הדלת האחורית, הפצוע היה פגוע בראש עים המוח בחוץ . חבשנו אותו וחילצנו אותו לזחלם, דודי הרופה העניק לו טיפול ראשוני והתחלנו לנוע לכיון התאגד . בדרך ניתקלנו בצומת עים משאית מקלע מאחורה, הם נסעו במהירות ולא פתחו באש למזלינו . המשכנו לכיון תחנת הדלק שם הורדנו את הפצועים בתאגד שהיה כבר מלא בפצועים וגם הרוגים. בתחנת הדלק היו כוחות חיר ותותחנים, נגמש תחמושת אלפא של התותחנים עים הפגזים חטף פגיעה ועלה באש. סרן גדעון ראש ז׳ל הזהיר את כולם שהנגמש עומד להתפוצץ עם כל הפגזים. העברנו את כל הפצועים מאחורי התחנת דלק וחיכינו לפיצוץ שהיתרחש אחרי כמה דקות. אחרי הפיצוץ העז התחלנו לבדוק את הנזק וגילינו שהקצין שהזהיר את כולם לתפוס מחסה סרן גדעון ראש נפגע מרסיס בראשו ונהרג. זה היה כל כך מצער שדוקה זה שהזהיר את כולם נפגע ונהרג בפינת התחנת דלק בעיר צור.


זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לראש גידי ז"ל