רב"ט קצבי זבולון (זאביק) ז"ל

מ.א 936579
בן  27  בנופלו

בן  מרים ויהודה
נולד ב: תל אביב
בתאריך: כ"א באדר א' תש"ו  22/2/1946
התגייס ב: פברואר 1964

נפל ב: כ"ג בתשרי תשל"ד 19/10/1973

בקרב במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן מקום קבורתו:  ירושלים- הר הרצל איזור:  ה'
חלקה: 1  שורה: 3  קבר: 11 
הניח אחריו: הורים, אח ואחות

זבולון, בן מרים ויהודה, נולד ביום כ"א באדר א' תש"ו (22.2.1946) בתל אביב. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "תל-נורדוי" בתל-אביב. אחרי-כן למד כשנה בבית-הספר המקצועי "מכס פיין" בתל-אביב. זאביק, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, הצטרף לתנועת הנוער "מכבי" בהיותו כבן עשר שנים, ועשה במסגרתה כשנתיים. בהיותו בן שלוש עשרה הצטרף לאגודת "צופי ים" ובכך שילב פעילות ספורט עם פעילות חברתית. מגיל צעיר אהב מאוד מוזיקה. כשהיה בן חמש החל לנגן באקורדיון וכשהיה בן שבע-עשרה כבר ניגן בגיטרה חשמלית והופיע עם להקת קצב. זאביק היה גם זמר מצליח הודות לקולו הגבוה והמיוחד, שהיה מלא רגש ועוצמה. הוא הקדיש שעות ארוכות להאזנה וללימוד מוזיקה, בעיקר על-ידי תרגול עצמי. אחרי שסיים שנת לימודים בבית-הספר התיכון, הצטרף לאביו ועבד כמכונאי אופנועים. מסירותו לעבודה לא מנעה ממנו להמשיך ולהקדיש את עיקר זמנו הפנוי למוזיקה, אך יחד עם זאת למד בערבים. בזכות נגינתו היה חביב ומקובל בכל שמחה, בחוג המשפחה או בין ידידים. תמיד היה במרכז החברה, שר ומנגן. זאביק היה צנוע ובישן, אך יחד עם זאת שובב ואוהב שמחות. בעיקר אהב לבלות בקרב חברים ואהבת הבריות שלו סייעה לו ליצור קשר עם אנשים רבים ושונים. הוא היה חסון ויפה תואר, בעל פנים רגועות, שהעידו על שלוות נפש. עיניו הטובות וחיוכו התמידי רכשו את לב רואיו, וקשה היה לעמוד בפניהם. זבולון גויס לצה"ל בראשית פברואר 1964 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות הוכשר למלא תפקיד תותחן-שדה, ואחרי כן מונה להיות רץ ממונע ותותחן תומ"ת. זאביק אהב את הצבא והיה גאה בשירותו בחיל התותחנים. כדרכו בחיים האזרחיים, התמסר לתפקידיו ומילא את המשימות שהוטלו עליו מתוך חוש אחריות והקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. מפקדיו שיבחוהו תמיד וראו בו חייל מסור וממושמע. גם בעת שירותו בצבא לא הזניח את הגיטרה. תמיד היה נושא אותה עמו ומוצא זמן לנגן ולהנעים את הזמן לחבריו ליחידה. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים והיה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. לאחר השחרור המשיך לעבוד עם אביו במוסך, ובמקביל עשה כדי להרחיב את השכלתו המוזיקלית. בשעות הפנאי החל ללמוד נגינה באורגן ובפסנתר, ובילה הרבה מזמנו בתרגול ובנגינה להנאתו ולהנאת ידידיו. במשך הזמן הקים להקת ריקודים וצירף אליה את אחיו, שהלך בעקבותיו באהבתו למוזיקה. הלהקה הייתה חשובה לו ביותר, שכן ראה בה אפשרות לקידום בתחום המוזיקה, ולכן הקדיש לה זמן רב אולם יחד עם זאת הבין כי אינה אלא תחביב, ולא הזניח את עבודתו עם אביו. במלחמת יום הכיפורים השתתף זבולון בקרבות נגד הסורים ברמת הגולן. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), ליד הכפר א-טייחא, נפגעה הסוללה שלו בהפגזת ארטילריה סורית, והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "בנכם זבולון ז"ל היה לנו חבר יקר, אשר היה תמיד במרכז החברה, ובכישרונותיו המוזיקליים ידע להקל עלינו שעות קשות. היה שר ומנגן, ותמיד היה עליז ושמח, וגרם גם לנו שמחה רבה. אנחנו אהבנו אותו על שידע למצוא מקום לשיר ולנגן בשעות קשות, כבשעות מנוחה". הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה מכתבי תנחומים שקבלה המשפחה ודברי בני משפחה על דמותו; כן תרמו הוריו לזכרו כתר תורה, רימונים ולוח שיש.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לקצבי זבולון (זאביק) ז"ל