סגן ציפין דוד (דודו) ז"ל

מ.א 2083189
בן  22  בנופלו

בן  עליזה וזאב
נולד ב: חיפה
בתאריך: כ"ג בניסן תשי"א  29/4/1951
התגייס ב: 16/10/1969
שרת ב: עוצבת עמוד האש- מפקדת האגד

נפל ב: י"א בתשרי תשל"ד 7/10/1973

בקרב במלחמת יום הכיפורים בחווה הסינית באיזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורתו:  חיפה- חוף הכרמל איזור:  2
חלקה: 2  שורה: 3  קבר: 3 


אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

דוד (דודו), בן עליזה וזאב, נולד ביום כ"ג בניסן תשי"א (29.4.1951) בחיפה. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "הריאלי" שם המשיך גם את לימודיו התיכוניים. דודו, כפי שכינוהו בני משפחתו וחבריו, אהב חברה והיה מעורב בה. הוא היה פעיל בתנועת "הצופים" ובארגון ההתנדבות "נוער לנוער" של בית-הספר "הריאלי". דודו היה חניך נאמן ומדריך מסור והתמיד בהדרכה ממש עד מועד בחינות הבגרות. עבודתו בתנועה זכתה להערכה רבה וחניכיו אהבוהו וכבדוהו. עיסוקיו החברתיים לא פגעו בהישגיו בלימודים; דודו היה תלמיד מעולה בכל השטחים, ובעיקר הצטיין במתמטיקה. בסיום לימודיו בבית-הספר "הריאלי" זכה בפרס על שם ד"ר בירם, שהוא פרס ההצטיינות הנכבד ביותר. דודו לא היה חזק בגופו ולא יכול להתמודד עם ילדים אחרים בכוח הזרוע. אולם חכמת החיים שלו הנחתה אותו נאמנה בכל אותם מצבים שילד ניצב בפני תוקפנות. תמיד הצליח להשכין שלום בין יריבים, שהעריכו את צניעותו ואת טוב לבו, ונשמעו לו ברצון. לעומת זאת היה דודו חזק באופיו ובעל שליטה עצמית מפליאה. נוסף ללימודיו ולפעילותו החברתית למד נגינה בכינור. היה צורך בסדר יום קפדני כדי להספיק כל אשר רצה לעשות, ואכן היה דודו אמן הארגון: כל דקה ביומו הייתה מנוצלת כראוי והוא לא בזבז זמנו לריק. כך הספיק תמיד לבצע את תכניתו העמוסה במלואה. לאחר תום לימודיו התיכוניים בחר דודו להמשיך ללמוד מתמטיקה במסגרת העתודה האקדמית. הוא למד במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו לתואר "בוגר" במתמטיקה בהצטיינות יתירה. ציוניו היו מן הגבוהים שהושגו אי-פעם במכון למתמטיקה, ונועד לו עתיד מזהיר בעולם האקדמי. את לימודיו באוניברסיטה שילב עם עבודות הוראה שונות, שעסק בהן לשם פרנסה. גם כאן עשה חיל- למרות שהיה צעיר המורים למתמטיקה במרכז ללימודים קדם-אקדמיים ליד האוניברסיטה העברית, הפך עד מהרה לאחד המורים המבוקשים והאהובים ביותר על התלמידים. הוא ידע להקנות לתלמידיו את התורה שלמד ואת אהבתו לתורה, ועשה זאת בחן וביעילות. במקביל ללימודים שירת דודו בצבא. הרגשת החובה לשרת את העם, המפעמת בלב בוגרי בית-הספר "הריאלי" הייתה טבועה בנפשו. הוא לא הסתפק בקורס מפקדי כיתות לא קרביים, שעבר בגלל ליקוי בריאותי, אלא התעקש לעבור שנית קורס מ"כים קרבי. דודו דחה הצעה לשרת בצבא כמתמטיקאי והעדיף להיות חייל מן השורה. אחרי שהשלים קורס קצינים בחיל התותחנים והתבקש לבחור בין תפקיד הדרכה לבין תפקיד קרבי לא היסס לבחור בשני, ועל משמרתו נפל. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נלוה דודו כקצין תצפית קדמי לפלוגת טנקים בסיני. על ציר "לקסיקון" סמוך ל"חווה הסינית", לחם דודו בקרבות הבלימה ונפגע בכדורי האויב. חודשים רבים היה בחזקת נעדר ורק בחודש ניסן נמצא והובא למנוחת-עולמים בחיפה, עיר הולדתו. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה דברים על דמותו ודברי הערכה של מוריו, חניכיו וידידיו הרבים. מדברי הסיום של ההורים בחוברת לזכרו: סופו המר של דודו הינו תוצאה בלתי נמנעת של דרך חייו. אם רוצים להיות בן-אדם הגון בחברה שלנו, ובמילה הגון מתכוונים לכל החיובי שמבטאת מילה זו, צריך לדעת לשלם את המחיר. זו הייתה דרך חייו. מעולם לא נרתע מלמלא את חובתו עד הסוף.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לציפין דוד (דודו) ז"ל