רב"ט פרץ יצחק ז"ל

מ.א 3486372
בן  19  בנופלו

בן  תמר ומשה
נולד ב: בית שמש
בתאריך: ח' בתמוז תשכ"ז  30/6/1963
התגייס ב: אוגוסט 1981
שרת ב: גדוד 334

נפל ב: י"ט בסיוון תשמ"ב 10/6/1982

בקרב במלחמת לבנון הראשונה באיזור לבנון
מקום קבורתו:  חולון חלקה: 4  שורה: 3  קבר: 4 


אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

יצחק אהב את התותחנים ותמיד התגאה ביחידתו. רק 10 חודשים היה חייל, אך הוא חש כאילו שהוא חייל כבר הרבה יותר זמן. היה מסור מאוד ליחידה ולחבריו ואהב את מקצועו: נהג תותח מתנייע. ביום שלישי, יממה אחת לאחר שהובא למנוחות, בתחילת השבוע השני לקרבות, התקבלה בבית משפחת פרץ גלויה מהבן. הוא כתב שהכל בסדר. אבל אמו ושבעת אחיו ואחיותיו ידעו כבר שלא כך הוא. יצחק פרץ האהוב לא היה כבר בחיים, כאשר התקבל הד"ש הראשון שלו, שאותו כתב 24 שעות לפני נפילתו. בבית המשפחה התקשו לעכל את בשורת האיוב. בשכונת תל-כביר בתל-אביב היו רבים שהכירו את התותחן הצעיר אבלים וכואבים. רק בן 19 היה, עם הרבה חלומות ותקוות להמשך דרכו בחיים. מי ידע שיפול בטרם ישלים את העשור השני לחייו. הוא היה מוכר כנער שקט וממושמע, שגדל בשכונת שבזי, שיחק כדורגל בליגה של מועדוני השכונות והירבה לבלות את עיתותיו על שפת הים. אחת מאחיותיו סיפרה, כי "הוא היה בחור כה שקט ומופנם, שבקושי שמעו אותו. ממש בחור שקט וטוב". יצחק היה ספורטאי מצטיין ואף הגיע למעמד של שוער בקבוצה המקומית. אחת האהבות הגדולות בחייו היה משחק הכדורגל. שתי שאיפות עיקריות היו לו בטרם נפל: להשיג רישיון נהיגה לרכב ולהיות חשמלאי. סמוך לגיוסו לצה"ל התחיל ללמוד נהיגה ושימש כעוזר לחשמלאי. הוא נתגלה כבעל מקצוע מצוין ואף הפגין את יכולתו בהפעלת התקנים חשמליים מיוחדים בביתו. אין ספק שבתחום הזה היה עושה קרירה. יצחק התגייס לצה"ל בחודש אוגוסט 1981 ולאחר הטירונות וקורס תותחנים זומן ללמוד נהיגה בתותח מתנייע. עד ליום שבו הודיעה משלחת קצין העיר למשפחה על נפילתו, לא שמעו בני המשפחה דבר ממנו. אפילו לא דרישת שלום אחת. הם כבר היו מודאגים מאוד וכאשר ראו את נציג קצין העיר לא היה צורך להגיד להם דבר. הם אמרו את שהבינו: הבן והאח האהוב נהרג בקרבות בלבנון. יצחק נפל בליל היום הרביעי למלחמה, יחד עם שניים מחבריו, כאשר התותח שבו היה סטה מדרכו והתהפך בעת דילוג בעיצומו של קרב.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לפרץ יצחק ז"ל