סמל סיני עמיר ז"ל

מ.א 3737095
בן  20  בנופלו

בן  נעמי ודן
נולד ב: חיפה
בתאריך: כ"ו באייר תשכ"ד  8/5/1964
מקום מגוריו: חיפה
התגייס ב: אוקטובר 1982
שרת ב: גדוד מורן

נפל ב: י"ח בתמוז תשמ"ד 17/7/1984

בקרב במלחמת לבנון הראשונה בצור באיזור לבנון
מקום קבורתו:  חיפה - חוף הכרמל איזור:  2
חלקה: 6  שורה: 4  קבר: 3 
הניח אחריו: הורים, אח ואחות

עמיר, בן נעמי ודני, נולד ביום כ"ו באייר תשכ"ד (8.5.1964) בחיפה. עמיר קיבל את חינוכו היסודי והתיכוני בבית הספר "הריאלי" בחיפה. מילדות הוא גילה נטיות למקצועות ריאלים. עמיר היה ילד עירני תוסס וסקרן. לקראת כניסתו לכיתה ז' יצאה משפחתו לשנת השתלמות בארצות הברית. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר באוקלנד שבניו-ג'רסי, ובתוך זמן קצר נקלט בסביבתו החדשה. עמיר השתלב בבית הספר ובפעילות הספורטיבית, שיחק כדורגל בקבוצה מקומית ורכש לעצמו ידידים רבים. לקראת שנת הלימודים בכיתה ח', חזר עמיר לארץ והמשיך את לימודיו בבית הספר "הריאלי" במרכז הכרמל. הוא שב והשתלב בכיתה, והתחיל בפעילות בתנועת "הצופים" ובגדנ"ע. בשנת 1979 השתתף עמיר בקורס פלוגות מבצעיות בגדנ"ע, אולם הוא גילה עניין רב יותר בפעילות ציבורית במסגרת בית הספר. בכיתה י' הוא נבחר ליו"ר חברת התלמידים של סניף מרכז הכרמל, ומאז הטביע את חותמו על חיי החברה בבית הספר. עמיר גילה יוזמות בארגון מופעי תרבות ובידור ובפעולות עזרה לתלמידים נזקקים; הוא היה בן היוזמים של הקמת בזאר לטובת ילדי קמבודיה שהייתה נתונה אז במלחמת אזרחים. להמשך לימודיו בכיתות י"א וי"ב עבר עמיר ל"בית בירם" של בית הספר "הריאלי", למגמות מתמטיקה ומדעים. הוא הצטיין בלימודים ועם זאת התמיד בפעילות ציבורית ענפה. עמיר נבחר ליו"ר חברת התלמידים, והתמיד בתפקיד זה עד אמצע שנת הלימודים בכיתה י"ב. הוא התמסר לתפקידיו בכל מאודו. הוא קיים פגישות עם הנהלת בית הספר ורכש את הערכתה לו. עמיר היה פעיל בהוצאה לאור של עלון בית הספר, ארגון מופעי תרבות ובידור והיה הרוח החיה במבצע לטובת קרן לב"י. כחלק מן המבצע הוא ארגן יום עיון לתלמידים בהשתתפות מורים ומרצים מבחוץ. נערכו בזארים והגרלות, ובעקבות הצלחותיו נתבקש עמיר לקיים מופע של תלמידי בית הספר בפני חיילי צה"ל בבית הבראה צבאי. עמיר אהב את הארץ והרבה לטייל בה. בתקופת פעילותו הציבורית התגבשה דמותו. הוא התגלה כנער רציני, חושב ואחראי. על אף פעילותו הציבורית הענפה, הוא לא הזניח את לימודיו וזכה בפרס על שם מייסד בית הספר ד"ר א. בירם, על הצטיינתו בלימודים ועל פעילותו הציבורית. לאחר שסיים את בית הספר ולפני שהתגייס לצה"ל, יצא עמיר לטיול של חודשיים באירופה. באוקטובר 1982 הוא התגייס והתחיל את שירותו בקורס טיס בחיל האוויר. במשך תשעה חודשים התלבט עמיר בין שירותו בחיל האוויר לבין רצונו לשרת בחיל הרגלים, דוגמת אחיו הבכור. לבסוף הוא התנדב לשרת ביחידת צנחנים מובחרת. הוא השתלם בכמה קורסים: צניחה, נהג נגמ"ש וקורס מ"כים. ביוני 1983 עלה עמיר לדרגת רב"ט, הצטיין בשירותו ובפברואר 1984 עלה לדרגת סמל. הוא התבקש לצאת לקורס קצינים, ובעודו מתלבט עלה ללבנון יחד עם יחידתו להילחם במלחמת שלום הגליל. ביום י"ח בתמוז תשמ"ד (17.7.1984), בהיותו בפעולה מבצעית בגזרת החוף ליד צור, נפגע עמיר מפצצת מטל"ר 107 מ"מ שנורתה ממארב על ידי חוליית מחבלים. עמיר נהרג בהיותו בן 20 שנים. שר הביטחון משה ארנס כתב להוריו: "עמיר שירת בחיל הרגלים. הוא היה מבכירי הלוחמים ביחידה. ביצע את משימותיו בצורה יסודית ומושלמת, נעים הליכות היה ומקובל על חבריו ומפקדיו". מפקד גדודו כתב עליו למשפחתו: "סמל עמיר, מבכירי הלוחמים של יחידתי, נפל על משמרתו על כביש החוף בין צור לצידון. עם היוודע דבר האסון, סירב הלב לקבל את הידיעה המרה. חיילי היחידה ומפקדיה התגודדו קבוצות קבוצות כדי לנסות ולהפיג את הכאב בצוותא. איך ניתן להבין, שעמיר, עמו שירתנו יחד תקופה כה ארוכה, והוא מבכירי לוחמינו, החייל החושב, הנבון, המבצע את הדברים באופן מושלם ויסודי, ועם זאת נעים הליכות ומקובל על החיילים והמפקדים - נלקח במפתיע באסון נורא כל כך... כל לוחמי היחידה ומפקדיה ישאו לעד את זכרו, ודמותו תשמש לנו כנר התמיד". מפקד מחלקתו כתב עליו: "כששלחתי את הסיור הרגלי הראשון בלבנון, היה מובן לכל כי את הפיקוד על הסיור יקבל עמיר. הוא היה הראשון לקום בבוקר, הוא היה הראשון לצאת לעבודות, להופיע במסדרים, להתנצל, לשאול שאלה ולתת ביקורת. כשנשאלתי כמה נופלים היו ביחידתי, בקושי הצלחתי להשיב: הוא היה הראשון". על קברו הפתוח ספד לו נשיא בית הספר "הריאלי" י. שפירא: "היית לנו לא רק תלמיד יקיר ואהוב, אלא גם סמל ודוגמה של נעורים בריאים ויפים, רוויי פעילות מבורכת. היו בך כישורים מבטיחים גדולות, תכונות אופי נלבבות, דחף נפשי לעשות הכול ולשירות הכלל, וכל אלה מלווים פשטות, ענווה והצנע לכת. היית בבית ספרנו עמוד התווך והראש של חברת התלמידים". מנהל בית הספר "הריאלי" י. תדמור כתב למשפחתו: "כשאני נזכר בעמיר, ניבטות בי תחילה עיניו, עיניים רוחניות, בעלות יישות עצמאית. עיניו אמרו עליו הכול - תכולות, ישרות מבע, חכמות, תמימות וגם עליזות קונדסיות. עמיר היה יו"ר אידיאלי של חברת התלמידים. בתבונה ובחושים מחודדים ידע לייצג בנאמנות, באומץ ובתוקף, את מאווי התלמידים ויחד עם זאת כששוכנע - ידע לייצג את עמדת ההנהלה כלפי התלמידים, ביושר רב, בטבעיות, בפשטות, אפילו בקלילות שהסוותה מחשבה ורצינות". עמיר הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בחיפה. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לסיני עמיר ז"ל