סמל בן-דוד שרון ז"ל

מ.א 5165956
בן  21  בנופלו

בן  רות ואליהו שאול
נולד ב: רמת גן
בתאריך: ט"ז בתמוז תשל"ה  25/6/1975
התגייס ב: יולי 1994

נפל ב: ט' באדר א' תשנ"ז 15/02/1997

בעת מילוי תפקידו מקום קבורתו:  בית העלמין הצבאי קריית שאול איזור:  2
חלקה: 18  שורה: 2  קבר: 10 
הניח אחריו: הורים, אחות - אסתר ושלושה אחים - דוד, שלמה ויגאל

בן רות ואליהו שאול. נולד ביום ט"ז בתמוז תשל"ה (25.6.1975) ברמת גן. מילדותו, היה שרון ילד אהוב על כל בני משפחתו, שקט, ממושמע ובעל נטייה גדולה לעזור לזולת. חמש שנות הלימודים הראשונות עברו עליו בבית-הספר "גאולים" ברמת גן. הוא המשיך בלימודיו בפנימיית "מגן הילד" בבני ברק, שם היה אהוב על מוריו, ששיבחו אותו והמליצו בסיום כיתה ח' ועל סמך הישגיו, שימשיך את לימודיו בישיבה. לאחר שלמד כשנתיים בישיבה בבני ברק ובירושלים, חזר ללמוד בבית-הספר התיכון הממלכתי-דתי "תורה ומלאכה" בתל אביב, במגמת בנקאות. בהמשך, למד לסירוגין בישיבת "אור חיים" בירושלים. כתביו וספרי הקודש הרבים שהשאיר אחריו, מעידים על כך שהקדיש עצמו ללימודי הדת. בתחילת חודש יולי 1994 התגייס שרון לצה"ל. הוא הביע את רצונו לשרת ביחידה קרבית והתאכזב כשהדבר לא התאפשר. הוא הוצב לשרת כמשגיח כשרות וביצע את תפקידו במסירות. במהלך שירותו התלבט כיצד לשלב בין רצונו להמשיך ללמוד בישיבה לבין השירות הצבאי. שרון נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' באדר א' תשנ"ז (15.2.1997). בן עשרים ואחת היה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר הורים, אחות - אסתר ושלושה אחים - דוד, שלמה ויגאל. על המצבה נחקק פסוק מתוך ספר תהילים, המאפיין את שרון: "שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי". במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "שרון, זכרונו לברכה, שירת כמשגיח כשרות בגדוד 'רשף' של עוצבת 'עמוד האש' בפיקוד המרכז, ותואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, שבלט בצניעותו וביושרו האישי. שרון הפגין רוח התנדבות ונכונות לעזור ולסייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סגן-אלוף יוני גדג', מפקד היחידה בה שירת שרון, כתב למשפחה: "בתקופה שבה הכרתי את שרון, התגלה בפני אדם מופנם, רגיש ושקט. אדם בעל כוח רצון אדיר, שהתמודד עם כל קושי שנתקל בו. התכונה שאפיינה את שרון ביותר היתה אדיקותו הדתית ושמירת המצוות. הדת והאמונה היו אצלו מעל לכל וקדמו לכל. מתוך אמונה זו בצדקת הדרך הוא שאב את הכוח להצליח, למרות הקשיים בהם נתקל. שרון היה צנוע, ישר ואהב מאוד לעזור לחבריו בדרכי נועם וחוכמה, אף פעם לא בכפייה. מתוך כך הצליח מאוד בביצוע תפקידו כמשגיח כשרות ביחידה. עד כדי כך אהב שרון לסייע, שעשרות פעמים התנדב להישאר ביחידה ולעזור, גם בזמן שהיה צריך להיות בחופשה, מותו של שרון התקבל בהלם ובכאב בקרב מכריו וחבריו". דודו של שרון, אלעזר בן דוד, כתב להורים השכולים: "אין לי דרך אחרת אלא להבין ולהאמין שהוא היה חתיכת רוחניות שנתגלתה בתוכנו כגוף המסתובב. כעת אני מתחיל להבין את כל העבר מילדות עד עכשיו. אדם ללא רגש גשמיות וללא התחשבות עם כל העניינים החומריים, טהור, פרוש, וקדוש היה בחייו, ולא זכינו שימשיך להיות בתוכנו" .

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לבן-דוד שרון ז"ל