"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

רפי, בן פרחה ואליהו, נולד ביום י"א באלול תרצ"ו (1.9.1936) בעירק. לפני שעלתה המשפחה ארצה בשנת 1950, למד מספר שנים בבית-ספר עממי בעיר הולדתו. בארץ למד במוסד של "עליית הנוער" בקיבוץ החושלים. בני משפחתו, שהתגוררו בבני-ברק, העניקו לרפי הרבה חום ואהבה והוא גמל להם בכבוד ובהערכה שרחש להוריו ובאהבתו לאחיו ולאחיותיו. הקשר המשפחתי הזה הפך חלק מדרך חייו ושימש לו דוגמה, כשחינך את ילדיו שלו. בגלל המצב הכלכלי הקשה בבית נאלץ רפי לחזור לבית הוריו ולצאת לעבוד כחניך אצל קבלן שרברבות. לא עבר זמן רב והוא נעשה מומחה במקצועו. רפי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1955. אחרי שעבר אימון בסיסי, השתלם בקורס נהיגה ובקורס תותחנים ושירת ביחידת תותחנים, עד תום שירותו הסדיר. בתעודת השחרור צוינה התנהגותו הטובה ומסירותו הרבה לתפקידו. בתחילת אוגוסט 1957 שוחרר רפי וחזר לחיים האזרחיים. הוא המשיך לעבוד במקצוע השרברבות. רפי נשא לאישה את חברתו דינה והזוג הקים את ביתו בבני-ברק. רפי עסק במקצועו ושמו הלך לפניו כמומחה ודינה גידלה את שלושת ילדיהם, שנולדו ברבות השנים. רפי העריץ את ילדיו והעניק להם רוב אהבה. כפעם בפעם היה נקרא לשרת במילואים, לחם בקרבות מלחמת ששת הימים ולימים עבר קורס והתמנה מחסנאי-פקיד ביחידתו. הוא היה חברותי וחביב, מלא שמחה וידיד אמת לחבריו, תמיד היה יוזם ופעיל במפגשים חברתיים. סיפרה עליו ידידה: "ידיד אמת היה לכולם, אח ורע לכל העולם. את החיוך על הפנים, את השמחה שבלב, לכולם הענקת שווה". בנו אלי בן השתים-עשרה כתב עליו: "אני זוכר את אבא כאיש אשר אהב את החיים. הוא אהב לצאת לטיולים ואהב לרקוד ולשיר. אבא כיבד מאוד את אימא ולבו היה תמיד שלה. כל מי שהכירו אהבו וכבדו". הילדים לא ישכחו את הנסיעות לים, כשרפי דואג למלא את הצידנית בכל טוב, עוד לפני שהעיר את המשפחה. הוא היה שחיין טוב ואהב להתחרות בילדיו ולאמן אותם. הוא לא מנע מהם דבר ואם חשקה נפשם במשהו תמיד מצא דרך להעניקו להם ולהפוך את יומם לחג. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא רפי ליחידתו. הוא עבר את כל שלבי הלחימה בלי פגיעה. ביום ד' בחשוון תשל"ד (30.10.1973) כשמיהר הביתה לחופשה מיוחדת, לראות את אשתו ואת ילדיו, פגעה בו מכונית בעת שניסה לעצור רכב בכביש שער-הגיא, ובדרך לבית החולים נפטר. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקריית-שאול. השאיר אחריו אישה, שני בנים ובת, אחים ואחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתבו למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: "אין להעריך את גודל האבדה למשפחה - כן גם במשפחתו הגדולה בצה"ל. זכרו חי בקרב חבריו ומפקדיו ביחידה. רפי התגלה ביחידה כחייל חרוץ ומסור, אשר תרם כמיטב יכולתו לבצוע המשימות שהוטלו עליו. תנוחמו עם שאר אבלי ציון וירושלים"; שר הביטחון משה דיין כתב: "רפי עזרא נתן את חייו למען מולדתו. רפי ז"ל היה חייל מצוין וחבר למופת. כל מי שהכירו - אהבו. זכרו של רפי עזרא הנו קודש, ונצרנו בלבנו בגאון. יהי זכרו ברוך".