"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

משה נולד בבאר-שבע, בבית החולים הישן "הדסה". הוא גדל ולמד בבית הספר "נתיבות יורם" בשכונה ב' החל מ- 1964. בשנת 1970 עבר עם הוריו ואחיו הצעיר ממנו לרמת-השרון. בתום לימודיו היסודיים המשיך ללמוד בבית ספר "אורט" ע"ש "יד סינגלובסקי". לפני גיוסו לצה"ל השתתף בתחרות בנושא המצאות מטעם מכון וייצמן ברחובות, בתחרות זו זכה בפרס על המצאתו ונבחר מטעם המכון לייצג את ישראל בכינוס נוער שוחר מדע שנערך באנגליה. בהגיע תור גיוסו לצה"ל גוייס לחיל האויר, הוא השתתף בקורס טייס ורצה בכל מאודו להצליח, רבים ניבאו לו שיצליח לסיים את הקורס בהצלחה, אולם בשנת שירותו זו, גבה משה לגובה 1.94, דבר שהפריע לו בהפעלת המטוס וכתוצאה מכך נאלץ בצער רב ועגמת-נפש לפרוש מהחיל, אותו כה אהב. משה עבר לחיל התותחנים והחל ללמוד את תורת החיל מהיסוד והתקדם במהירות בכל שלבי הקידום לרבות קורס הקצינים. משה היה אמיץ ומסור וחתר בכל דרך אפשרית כדי לתרום מה שיותר למדינה. הוא אהב את הארץ על נופיה ואתריה וחרש אותה לאורכה ורחבה. משה היה צמא לדעת, בקריאה ולימוד עצמי והרחיב את אופקיו בתחומים שונים ובנושאים רבים: אסטרטגיה צבאית, ספרות יפה, כלכלה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, שירה, גיאוגרפיה של ארץ ישראל ובנוסף לכל אלה, התעניין והתעמק בנושא החיל ולמד לדעת את הצפון בעתיד בתחום התותחנות. בשנת ה-22 לחייו החל לשרת בבית-הספר לתותחנים בדרגת סרן ובמילוי תפקיד של רב-סרן. משה, בגישתו החיובית ואהבתו הרבה לצה"ל השקיע את כל כישוריו במילוי תפקידו בנושא ההדרכה. הוא המשיך לעסוק בהמצאות ושיכלולים כדי לשפר, לשכלל ולקדם את החיל. הכל ניבאו לו עתיד מזהיר בשרות. בנוסף לכישוריו הרבים, היה אדם נוח לבריות, אהוב ומקובל על הכל. בשנת ה- 24 לחייו, בו' בטבת תשמ"ב נפל והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו נודע להוריו, שזמן קצר לפני נופלו הורה להעביר במשך שנה את משכורותיו כתרומה ללב"י וזאת תוך בקשה שאיש מחוץ לגורם המעוניין ידע כל כך. כשנודע הדבר להוריו, הם החליטו לקיים את בקשתו והעבירו את התרומה לקרן לב"י, כן יסדו קרן מלגות על שמו שמטרתה עידוד בתחום ההדרכה בצה"ל.