"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן אסתר ומרדכי. נולד ביום ל' באב תש"ל (1.9.1970) בעיר האבות באר-שבע, למשפחה דתית שהלכה בדרך מורשת האבות. למד בבית-הספר היסודי הממלכתי 'שזר' וסיים בו שנה חמישית, לאחר מכן עבר לבית-הספר הממלכתי דתי 'חורב' ובו סיים את החינוך היסודי. את לימודיו התיכוניים החל בישיבת 'בית יהודה' בכפר מימון, המשיכם בישיבת בני עקיבא 'אהל שלמה' וסיימם בבית-הספר התיכון "מקיף ג'", בבאר-שבע, במגמה חברתית. תורה ודרך ארץ למד, חכמה וידע קנה וערכים נעלים רכש בהשפעת מוריו בבתי-הספר והוריו בבית. תכונות רבות איפיינו את שמואל: אהבת הזולת היתה טבועה בדמו, דאג לשלום חבריו ולבני משפחתו תמיד עם החיוך הטוב השפוך על פניו ותמיד היתה שגורה בפיו האימרה "אל תדאג", דבר שאפיין את הרצון לעזור וליצור חברה ללא דאגות. כבן הבכור בבית שימש כדמות מופת ומחנך לאחיו ולאחיותיו. היה בחור מאוד אחראי ומנומס ולמרות שהיה מנהיג מלידה הצטיין במידת הביישנות. שמואל קיים את מצוות "כבד את אביך ואת אימך", בהיותו נער צעיר עזר לאביו בעבודות הקמת בית-הכנסת "נתיבות שלום" בבאר-שבע. לפני גיוסו לצה"ל ניהל חנות למכירת קלטות על מנת לעזור בכלכלת המשפחה, כך שילב שמואל בין אהבתו הגדולה למוסיקה ובין עזרה לבני משפחתו. כן ערך והנהיג ארועים חברתיים לחבריו ולשכניו בהתנדבות, ובדרך זו המשיך גם לאחר גיוסו לצה"ל, כשאירגן ארועים חברתיים לגיבוש החיילים בבסיסו. באפריל 1989 התגייס שמואל לצה"ל ועבר טירונות בחיל התותחנים. ביולי אותה שנה, סיים קורס קשרים והוצב באגד התותחנים (במבוא שילה), תחילה שימש כקשר זוטר, אך כישוריו נתגלו במהרה ומפקדו שלח אותו לקורס מש"קי קשר, שבסיומו שימש כקשר של מפקד האגד. באוקטובר 1990, בהיותו סמל, קיבל שמואל תעודת הוקרה על היותו חייל מצטיין מקצין תותחנים ראשי. מפקדו הישיר מעיד "שמואל הוכיח את עצמו כחייל מצטיין וחבר למופת. הוא נשלח לקורס מפקדים וסיימו על הצד הטוב ביותר. שמואל נבחר על ידי כחייל מצטיין ואכן ייצג את האגד הארטילרי כחייל מצטיין בחיל התותחנים". את שירותו הסדיר סיים בדרגת סמל ראשון ובשל מסירותו וכישוריו גויס לצבא קבע כאלחוטן ראשי, אך למרבה הצער נקטע שירותו באופן מפתיע ומצער. ביום ג' באייר תשנ"ב (6.5.1992) נפל שמואל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נפילתו קיבלה המשפחה תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת. במכתב ניחומים למשפחה, כתב מפקדו: "בנכם שמואל שירת ביחידתנו כשלוש שנים בתפקידי קשר מורכבים ומגוונים. שמואל ז"ל היווה דוגמה עבורנו ועבור כל חייל ביחידה להתגלמות החייל האידיאלי. מסור לתפקידו, חבר, ומעל הכל ידוע היה כמי שהתנדב למשימה בכל מקום, בכל שעה. מסירותו לתפקיד וליחידה הביאו לכך שנתבקש על ידינו להמשיך בשירות קבע. במהלך שירותו ביחידה גילינו אצל שמואל יסודות רבים ומגוונים, שיסודם הינו בחינוך הטוב שספג באווירה המשפחתית החמה והמסורה ממנה יצא". חבריו מפלחי"ק שובל, כתבו לזכרו בין היתר: "ר-צית תמיד שהכל יסתדר לפני יציאתך ורק אז לאוטובוס עלית. / ו-אם לא תמיד ביצענו דבריך, אף פעם לא צעקת. / ו-עם חיוך על הפנים ובדרכי נועם, חזרת ודרשת. / ח-למת על פלחי"ק מקצועי, מגובש ומאורגן בהדרכתך, והיום נשאף להמשיך בדרכך, אך בלעדיך".