"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן נעימה ויוסף. נולד ביום ב' שבט תשי"ט (11.1.1959) ברמת-גן. עד גיל 13 גדל בשכונת רמת-חן, שם למד בבית הספר היסודי. כשעברה משפחתו לגור בחיפה, המשיך לימודיו בבית הספר "חוגים", שם סיים כיתה י'. לאחר שמשפחתו חזרה לרמת-חן, גידי סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "שלווה" בתל-אביב ובשנה האחרונה כיהן שם כיו"ר מועצת התלמידים. גידי השתייך אמנם לתנועת הצופים, אולם גילה התעניינות מיוחדת בשיט מפרשיות ואף הגיע בספורט זה להישגים נאים. הוא קיווה כי בבוא מועד גיוסו לצה"ל ישרת בחיל הים. הוא היה מלא שמחת חיים, אהב להתלוצץ ולבלות. הוא בלע ספרים, משחר ילדותו ועד יום נפילתו קרא ללא הרף ספרות יפה ורצינית. עם זאת אהב חיות, היה ער לסובב אותו, מקובל על חבריו ויצר יחסי קרבה גם עם אנשים קשישים, אולי בזכות הקשר המיוחד עם סבו, אשר במחיצתו גדל מגיל שנתיים, שתרם רבות להרחבת אופקיו וגיבוש אישיותו. ביולי 1977 התגייס לצה"ל, הוצב לקורס טיס, אולם בשלבי אימוניו הראשונים הודח מהקורס ועבר לחיל הים. הוא עבר קורס צוללנים ומחצית קורס חובלים, אבל את מקומו בצה"ל מצא בחיל התותחנים. בנובמבר 1978 עבר קורס תות"ר, נשלח לקורס מפקדי תות"ר ובמאי 1979 הועלה לדרגת רב"ט. כעבור כמחצית השנה סיים קורס קציני תות"ר והועלה לדרגת סג"מ. חוות הדעת של מפקדיו עליו באותה תקופה הייתה: "הוא קצין ברמה מקצועית גבוהה, שולט היטב בפיקודיו, ממושמע ויעיל מאוד בעבודה". הוא חתם על שירות בצבא הקבע, בפברואר 1981 הועלה לדרגת סגן, במרץ אותה שנה סיים קורס מפקד פלוגות ובחודש דצמבר התמנה לתפקיד מסו"ל. בין תפקידיו כקצין גידי שם את הדגש על טיפוח חייליו. דאגתו לפרט מצאה ביטוי במאמציו הרבים להקל על המצוקות האישיות והבעיות המשפחתיות של פיקודיו. ביום בו פרצה מלחמת שלום-הגליל, בט"ו בסיון תשמ"ב (6.6.1982) היה גידי עם יחידתו, שהתפרשה באזור צור בלבנון. הוא פקד על סוללה שנעה במשמר הקדמי. על הסוללה נפתחה אש אויב ממארב ורכב עמוס תחמושת נפגע והתחיל להתלקח. גידי, שידע מה רבה הסכנה לחייליו ולפצועים שהיו בשטח, דאג לפינוי וחילוץ הפצועים והחיילים מן השטח. הוא היה חשוף, כאשר משאית התחמושת התפוצצה נפגע ברסיס ונהרג. במעשה זה גילה קור-רוח, אומץ לב והקרבה עצמית ועל כך הוענק לו ציון לשבח של מפקד האוגדה. בן 23 היה גידי בנופלו ועמד להשתחרר מצה"ל במלאות 5 שנים לשרותו, כחודש לאחר נפילתו. גידי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר שנפל הועלה לדרגת סרן.