"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן יוסף ומלכה. נולד ביום ט"ז בסיון תש"ז (4.6.1947) ברחובות. למד בבית-הספר היסודי ע"ש סמילנסקי שבמקום והמשיך בבית-הספר התיכון-מקצועי 'אורט' שברמלה ובבית-הספר החקלאי 'כנות'. הוא היה חבר בתנועת הנוער 'מכבי הצעיר' ובה הדריך גם את השכבות הצעירות. הרבה לעסוק בספורט - שיחק כדורגל, נטל חלק במשחקי ליגות והדריך קבוצות-נוער בתחום זה. בן 17 התנדב לחיל-הים והתקבל לבית-ספר ימי קדם-צבאי. בתחילת אפריל 1965 גויס אלי לצה"ל והוצב לחיל-הים. לאחר הטירונות השתלם בקורסים שונים ושירת בכלי-שיט שבחיל. הוא נטל חלק במלחמת ששת הימים וזכה ב'אות מלחמת ששת-הימים'. בסוף שנת 1967 השתחרר, נשא אישה והקים את ביתו בערד. הוא עבד כמסגר וכעבור זמן נתקבל לקואופרטיב 'אגד' לעבודה במוסך וכנהג. במלחמת יום-הכיפורים עשה כחייל-מילואים בדרום וסיים את שירותו חודשים אחדים לאחר המלחמה. אלי היה אהוד על כולם. איש-משפחה מסור ואב למופת. אדם ערני וחברותי שנטל חלק פעיל בחיי הקהילה שחי בה. ביום ו' בכסלו תשל"ט (6.12.1978), כשהיה בשירות-מילואים, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבערד. השאיר אחריו אישה, שני בנים והורים. "אלי שירת עמנו שבע שנים", כתב מפקד היחידה במכתב-התנחומים למשפחה השכולה. "הוא נטל חלק בהקמת היחידה, בבניינה ובאימוניה. יחד אתנו עבר סדרות-אימונים מפרכות, את מלחמת יום-הכיפורים ואת הימים הקשים שלאחריה. אתנו נטל חלק באבטחת גבולות המדינה, מסיני ועד גבול לבנון. אלי היה חייל מסור וחבר טוב. תמיד יצא לשירות בשמחה וברצון. השרה תמיד רוח של אחוה ועליזות על צוותו. אנו הערכנו את כישוריו כבעל-מקצוע וידענו להוקירו כאדם וכחבר".