"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן קלריסה וולנטין. נולד ביום כ"ג בתמוז תשל"ה (2.7.1975) במוסקבה, אז בירת ברית-המועצות. פבל עשה את לימודיו בבית- ספר כללי עיוני במוסקבה עד כיתה י'. בשנת 1990 קיבל עם אחיו הבכור איליה החלטה משותפת לעלות לארץ-ישראל. כשנה לאחר- מכן, במהלך חודש ינואר, עלה פבל לארץ עם אמו ואחיו. בני המשפחה התגוררו בקרית ארבע. את לימודיו התיכוניים סיים במסגרת חוות הנוער הציוני בירושלים. פבל היה שחקן טניס-שולחן מקצועי. ברוסיה השתתף בתחרויות שונות ואף זכה בתואר "אמן ספורט" בענף. גם בארץ המשיך באימונים ובשנת 1992 זכה במקום הראשון בתחרות טניס-שולחן לנוער שהתקיימה בירושלים. פבל התגייס לשירות החובה בצה"ל בשלהי דצמבר 1993. תחילה שירת כנהגו של מפקד מערת המכפלה ובהמשך כנהגו של מח"ט חברון. הוא בלט בטוב ליבו ובצניעותו, וזכה בחיבתם והערכתם של חבריו ליחידה. חדור מוטיבציה לשירות, מילא את כל משימותיו על הצד הטוב ביותר. סיפר עליו מפקדו יגאל שרון: "תפקידו חייב אותו להימצא במרכז ההתרחשויות ומוקדי האירועים והעימותים בגזרת החטיבה והוא ביצע זאת ללא דופי, תמיד מוכן ונכון לכל משימה, תוך סכנה אמיתית ומתמדת... שקול ומסור ביצע את מלאכת הנהיגה באופן המקצועי ביותר ללא תלונה וטרוניה...". ואכן בזכות תפקודו המעולה, בגמר שלוש שנות שירותו הסדיר, הוצע לו להמשיך לשרת בתנאי קבע באותו תפקיד. בנובמבר 1997 התעתד להשתחרר ולהתחיל בעבודה בתחנת הכבאות המקומית בקריית ארבע. ביום י' בחשוון תשנ"ח (10.11.1997) נפל פבל בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה בכביש גוש עציון - קריית ארבע. הוא יצא מבסיסו לבדיקות רפואיות, ובסיומן עשה דרכו חזרה ברכב שהיה מעורב בתאונה בה מצא את מותו. בן עשרים-ושתיים היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים ואח. מפקדו הספיד אותו ואמר: "...ואם נאמר את האמת אנחנו עדיין לא כל-כך מאמינים שאתה בכלל לא כאן... וחסרונך מורגש לכולם. תמיד מסודר, תמיד בזמן, בשקט, בצנעה, באחריות רבה, בלי כל תלונות, בלי בעיה, כמו אומר אל תדאג יש על מי לסמוך הכל יהיה בסדר. ...נהג זהיר מאין כמוך, נוהג ברכות, יודע היטב את מלאכתך, את הג'יפ, את הכביש, הכל מדויק ומחושב. ומלאך המוות לעג לך ולנו וחיכה להזדמנות שלא אתה תהיה הנהג ואז לקח אותך מאיתנו..."