"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

קופ נפתלי, בן אלגריה ואברהם. נולד ביום כ"א באדר תשכ"ו (13.3.1966) בירושלים. בתום לימודיו היסודיים המשיך במגמה ההומנית בבית-הספר התיכון הדתי "פורסט" בבית שמש. היה פעיל במשמר האזרחי ועזר לכל משפחתו ובייחוד לסבתו. באמצע חודש אוגוסט 1984 גויס נפתלי לשירות חובה בצה"ל. את שירותו עשה בחיל התותחנים בו עבר מסלול טירונות וקורסים שונים. ביום כ"ו באלול תשמ"ו (30.9.1986) נפל נפתלי בעת מילוי תפקידו, בתאונת-דרכים שאירעה בכביש מישור אדומים. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בבית שמש. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות - זהבה ורחל, ושני אחים - ניסים ואריה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, בין השאר: "אישיותו ותרומתו בשירות הצבאי היוו דוגמה וסמל לכלל החיילים. תמיד שקט ומסייע בשעת הצורך. זכות גדולה הייתה לי להיות מפקדו". ניסים אחיו הספיד אותו במילים נרגשות: "תולי אחינו היקר והנערץ, האהוב מכל, אנו נפרדים ממך בבכי מר ובכאב גדול. נפתלי אחינו, היית שייך לגזע של גיבורי ישראל. אנו איבדנו בן וצה"ל איבד חייל ולוחם לתפארת. אתך היו בתאונה שלושה חיילים; הם ניצלו. אנו יודעים שאתה שמח וגאה שהם ניצלו, אם היה קורה ההיפך אנו יודעים שלא היית מסוגל לחיות בצילו של סיוט כזה, כי אתה אחי, קורצת מחומר של גיבורים ומנהיגים. אתה האדם הלוקח תמיד אחריות על כתפיו. כתפיך, תולי, היו רחבות, רחבות מאוד כמו ליבך הרחב. מעולם לא ניצלת לרעה אף אדם, רק תום יושר ואצילות רוח איפיינו אותך. מי שסבב אותך ומי שהכיר אותך ידע להעריץ אותך. חוש ההתנדבות שלך בבית שמש, במשמר האזרחי, בבית הספר, בצבא ובמשפחה לא ישכחו לעולם. מעולם לא ראיתי בחור כה חזק ובאותו זמן עדין נפש כמוך. הפנים שבך היו כולם רוך ויושר ואהבת הזולת. תולי שלנו! במשפחה היית לנו עמוד איתן שדברו נשמע. דבקותו לפתור כל בעיה בדרכי שלום ואהבה הייתה לשם דבר. צר לנו מאוד שנהננו מזיווך וטוב ליבך למשך תקופה כה קצרה בלבד ועדיין לא מלאו לך 21 שנים וכבר נטשת אותנו, אבל אנחנו רוצים שתדע, תולי אחינו, כי דמותך לא תחלוף מאיתנו לעולם. אנו נפרדים ממך בכאב גדול ובלב דואב, אך בגאווה גדולה שזכינו לאח כמוך. יהי זכרך ברוך."