"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אלן צ'רסקי, בן לוסיל ויוסף, נולד ביום י' באדר א' תשי"א (16.2.1951) בלוס אנג'לס שבארצות-הברית. בן למשפחה יהודית שומרת מסורת. הוא גדל מוקף כל טוב בבית הוריו שבבוורלי הילס, סיים את חוק לימודיו העממיים בבית-הספר להשכלה יהודית "בית אמת" ואחרי-כן למד בבית-ספר תיכון רגיל בלוס-אנג'לס. אלן גדל להיות נער רגיש ושואף דעת בסביבה שהרעיפה עליו אהבה ושפע. הוא חיפש את זהותו היהודית וכשהיה בן שמונה-עשרה החליט לבוא ארצה בעקבות מלחמת ששת הימים. הוא הצליח לשכנע את הוריו בכנות כוונותיו ובמאי 1969 עלה ארצה ונשלח לאולפן בקיבוץ הזורע. שקט, מופנם וביישן במקצת, שקד על לימוד העברית ואט-אט החל משתלב בחיי המשק. הוא אומץ על-ידי משפחת מילוא ועד מהרה ראה בה את משפחתו. בקיבוץ הכירוהו הכל בזכות אהבתו הרבה לילדים וחיבתו לחיות. הוא היה משתובב עם הילדים, לימד אותם לשחק בכדור-בסיס ובכל רגע של פנאי משך אותם למשחק ולהשתוללות על הדשא. אלן אהב להצטרף לכל מעשה קונדס, לכל טיול, או שחייה, בלי היסוס ובלי הודעה מראש. יפה תואר היה, בהיר שיער ותכול עיניים, והכל זוכרים אותו כאמריקני שהביא לקיבוץ משהו שונה ורענן. כשפנו אליו בהצעה לעבוד ברפת, החליט לנסות וגם הצליח. הוא אהב מוזיקה ונהנה מנגינה בקלרינט, אם כי מעולם לא ניגן בפני חבריו, אלא להנאתו בלבד. אלן גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1970. קשה הייתה עליו ההשתלבות במסגרת צבאית בארץ חדשה, בין אנשים שונים, הדוברים שפה לא קלה לקליטה. כאדם בעל רוח חופשית ומשוחררת לא יכול היה להסתגל למסגרת, ובתקופה הראשונה של האימון הבסיסי ושל קורס התותחנים, נתקל בקשיים בתחום המשמעתי. משחלפה התקופה הראשונה, שלאחריה גם נסע לביקור אצל הוריו בלוס-אנג'לס, החליט ללכת לקורס קצינים. הוא השלים בהצלחה קורס קצינים וקורס קציני תותחנים, והיה העולה הראשון מארצות הברית שסיים קורס קצינים זמן קצר כל-כך אחרי שעלה. לפני תום שירות החובה שלו האריך את שירותו בצה"ל בשנה נוספת. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים שירת אלן כקצין תותחנים בחזית הדרום. במכתבו מיום 15.10.1973 כתב להוריו: "...זה היום התשיעי של המלחמה...אינני יודע כמה זמן ילך מכתב זה עד שיגיע אליכם, אבל אני מקווה שזה יהיה מהר, כי אינני רוצה שתדאגו לי יותר מדי. אני בריא ושלם ומתכוון לבקר אצלכם בחודש מאי, כשאגמור את השירות בצבא. זה מוזר, אבל אני מרגיש כעת כאילו הגעתי לאיזה מימוש עצמי, והרי לשם כך באתי הנה לפני כמה שנים...". בשמונה-עשר באוקטובר רואיין על ידי כתב הטלוויזיה האמריקנית אנ.בי.סי. ואמר לו בין יתר דבריו: "...אני מרגיש כחלק חשוב במאבק על משהו בעל ערך. אינני חושב שיש בעולם הרבה דברים בעלי ערך. כאן, אם יש איזו שהיא מטרה שתעניין אדם צעיר, במיוחד אם הוא יהודי, זה המקום... אינני אוהב ללחום, יש כאן משהו שצריכים לעשות ואני יותר מוכן לעשותו". ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) התקדם אלן עם יחידתו לעבר הגשרים, שהוקמו על תעלת סואץ. הזחל"ם שלו נפגע והוא קפץ ועלה על זחל"ם אחר, כדי להשיב אש לאויב, שירה עליהם מכל עבר. גם הזחל"ם הזה נפגע ואלן נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. במכתב למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם שירת ביחידתי כתשעה חודשים ונפל במלחמת יום הכיפורים, עת ניסה לעבור עם הכוחות הראשונים את תעלת סואץ. במשך כל ימי שירותו ביחידה היה אלן קצין בסוללה א', מקובל ואהוב על כל חיילי הסוללה, ונפילתו הייתה אבדה קשה מאוד לכולנו...אלן שימש תמיד דוגמה אישית והיה בין מפקדי הצוותים הטובים והקצינים המסורים ביחידה. כאחד שלא ויתר מעולם, שהחיוך לא סר מעל פניו גם בשעות קשות, שלא הרע מעולם לאיש - כקצין טוב ומסור, ייזכר אלן ז"ל לעד בין חיילי היחידה". קיבוץ הזורע הוציא לאור חוברת לזכרו.