"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

קודם להיוולדו נהרג בן משפחה בצבא ושמו ששון והיוולדו של ששי הביאה קרן אור למשפחת ההרוג ע"י כך שהוא נשא את שמו. ששי נולד יפה וכשגדל הפך יפה תואר ונשאר כזה עד יום מותו. ששי כונה יליד השכונה, בילדותו ובנעוריו נחשב לחזק בשכבת הגיל שלו, אולם בכך לא ניתן היה להבחין לולא שימש מגן לחלשים. תחביבו העיקרי של ששי היה הספורט. בכל תחום ספורט אשר בו עסק, הביא תעודת הצטיינות. את קירות חדרו מעטרות תעודות הצטיינות רבות בענפי ספורט לסוגיהם, כדור יד, קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, ריצה למרחקים קצרים, זריקת כדור ברזל וכו'. בצד כושרו הפיזי ניחן ששי בכושר של כיבוד הזולת בכלל וכיבוד אב, אם והמשפחה בפרט. בין כל תעודות ההצטיינות שלו קיבל גם תעודות הוקרה על יחסו לזולת ולחבריו בבית הספר העממי ובחטיבת ביניים ויחסו הטוב נמשך גם בתקופת הצבא. בצד תחביבו העיקרי שהוא הספורט, ששי היה חובב טבע וחובב חיות, שאהב לראותן משוחררות בטבע. בין כל התחביבים, אהב את משחק הסנוקר. באורח חייו נהג צניעות רבה, לא אהב להתבלט לא בדיבורו ולא בלבושו וכל עזרה שהגיש עשה זאת כמעין "מתן בסתר". גם בשעותיו האחרונות ביקש להקל על בני המשפחה סביב מיטתו. כזה היה ששי הילד, הנער והחייל. לזכרו של ששון הוקם גלעד בקרן הרחובות בארי-התאנה, בגן הנושא את שמו. על לוח שיש, הנתון בתוך מגרעת שבקיר אבנים מסוגנן, כתוב באותיות מתכת: "תהלה לבננו היקר ששון (ששי) עיני"; וכן, שירה של רחל: "בגני נטעתיך / בגני המוצנע בלבי. / השתרגו פארותיך / ועמקו שרשיך בי. / ומשחר עד לילה / לא ישקט לא ירגיע הגן / זה אתה בי אתה בי / באלפי צפריך חן". הגלעד הוקם בשנת תשל"ט (1989) על-ידי משפחת עיני.