"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

נחום, בן רוז ומורטון, נולד ביום ו' באדר ב' תשי"א (14.3.1951) בארצות-הברית ועלה לישראל בשנת 1971. נחום גדל באושיינסייד, ניו-יורק, שם סיים את לימודיו היסודיים ואת לימודיו התיכוניים. בבית-הספר נחשב לתלמיד טוב, ומוריו העלו על נס את רגישותו, את בגרותו ואת יחסו המצפוני לכל אשר עשה. נוסף על היותו חביב וחברותי ידע ליצור קשרי רעות עם כל אדם. בתזמורת בבית-הספר התיכון שימש כנר ראשון והשתתף במחזות מוסיקלים שנערכו שם. תמיד היה חסיד מושבע של הקריאה והרבה לקרוא בספרי פילוסופיה, היסטוריה, ספרות יפה וכו'. מטבעו היה בעל כישרון אמנותי והרבה לעסוק בציור וברישום. נחום היה ליברלי בדעותיו ואהב את החיים. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, למד במשך כשנה וחצי בפקולטה למדעים באוניברסיטת קורטלנד שבניו-יורק, ואחר-כך החליט לעלות לישראל. בעודו בארצות-הברית התחיל ללמוד עברית ומשהגיע ארצה למד באולפן בקיבוץ יגור. אחרי-כן השתתף באולפן-קיץ באוניברסיטה העברית בירושלים. נחום התנדב לשירות בצה"ל וגויס במחצית נובמבר 1971. הוא הוצב לחיל התותחנים ואחרי הטירונות סיים קורס מתקדם לעברית במחנה דוד ועבר קורס חובשים. כחובש הוצב בגדוד שדה של מרגמות כבדות מתנייעות. לדעת מפקדו היה נחום חובש קרבי טוב, חרוץ ומיומן, אשר ביצע את תפקידיו לשביעות רצון מפקדיו וחבריו. יומיים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים סיים את שירותו הסדיר והתכונן לצאת לבקר אצל משפחתו בארצות-הברית. מיד עם פרוץ המלחמה חזר ליחידתו ברמת-הגולן, ולפי עדותו של מפקדו נלחם ללא ליאות ובאומץ לב. במהלך הקרבות ביום י"ד בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נהרג נחום בהתפוצצות מרגמה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ושני אחים, צ'רלס ודניאל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "מהר מאוד עמדתי על סגולותיו כחובש לדוגמה וכאדם למופת. הצטיינותו כחובש מצד אחד, ובגרותו ורצינותו מצד שני, יצרו דמות שהייתה אבן-שואבת לכל הסובבים אותו. לאהבת הצדק שבו, ליושרו ולדבקותו במשימה יצא שם בסביבתו. העובדה שלא היה יליד הארץ והעובדה, שהיה בוגר משאר החיילים ביחידה לא מנעו ממנו להיות חייל מצטיין וידיד נאמן".