"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

עמי בן מנדל ואידה, נולד ביום ח' בסיון תשי"ח (27.5.1958) בקיבוץ אילון, ושם התחיל וסיים את חוק לימודיו. במוסד החינוכי של הקיבוץ היה עמי תלמיד מצטיין ובלט במיוחד בכישרונותיו הריאליים. כישרונות אלו באו לגילוי גם ב'אהבתו הגדולה' - שחמט. עמי היה שחקן-שח מעולה. כן, אהב מאוד את עבודתו ברפת וכדרכו יסודי ומסור בעבודה. חברי הקיבוץ זוכרים את עמי כנער עם מצפון ער, רודף-צדק, ישר באורח קיצוני ותמיד אדיב. "מעולם לא פגע אף באחד", אומרת עליו המחנכת רבקה זיו, "אך הוא עצמו היה פגיע מאוד". אפשר שזכר השואה שריחף על בית סיון - משפחה שניצלה מהזוועות - הוא שחיזק והחריף את התכונות העדינות והפגיעות באופיו של עמי. ימי-נעוריו חלפו עליו, בדרך-כלל, בהסתגרות בחדרו עם ספר טוב או תקליט. בתחילת ספטמבר 1976 גויס עמי לצה"ל והוצב לחיל-התותחנים. במסגרת שירותו עבר קורס-תותחנים וקורס קשרי-תותחנות. כדרכו בקיבוץ כן גם ביחידתו-עשה עמי את עבודתו באחריות ובנאמנות, ועם חבריו לשירות קשר יחסים של מסירות חברית. ביום א' באב תשל"ח (4.8.1978) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ אילון. בן 20 היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עמי היה אחד מתריסר המפקדים הזוטרים בגדוד שהופקדו על ביצוע משימתנו העיקרית: הפעלת התותחים. הוא היה חייל טוב, שקט, ממושמע ומקצועי. את התומ"ת שהפעיל הכיר היטב, ותמיד ביצע את המוטל עליו באורח יסודי תוך הקפדה אישית. היה חבר טוב לעמיתיו ולפקודיו, ועזר להם במילוי תפקידיהם". המשפחה העמידה לזכרו בקיבוץ נר-זיכרון ופסלון-הנצחה.