"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן יהושע ואסתר. נולד ביום א' בתמוז תשט"ו (21.6.1955) בטבריה עם אח-תאום. מקום מגורי המשפחה היה ביפו וכאשר הגיעו התאומים לגיל בית-הספר, עברה המשפחה לרמת-יוסף שבאזור בת-ים, ובכך שופרו תנאי המגורים. כאן למד איתן בבית-הספר היסודי ח' 'יד מרדכי'. בצד לימודיו נטל חלק בכל הפעילות הספורטיבית שבבית-הספר. ברוב התחרויות הצטיין ודורג בין הראשונים. הוא צבר מדליות ותעודות-הוקרה רבות, המשמשות מקור לגאוות המשפחה עד היום. כעבור זמן הצטרף איתן ל'הפועל' תל-אביב ושיחק כדורגל באחת מקבוצות-הנוער של האגודה. באתלטיקה קלה עסק במסגרת 'הפועל' רמת-גן. האהבה לספורט הייתה ממש בדמו. בשנות לימודיו האחרונות בבית-הספר היסודי נחשפו נטיותיו הבולטות של איתן למלאכת-כפיים. לכן,נרשם לבית-הספר התיכון מקצועי 'אורט' ע"ש מלטון שבבת-ים. כהתמחות עיקרית בחר במקצוע המכניקה. על לימודיו אלה מעיד מנהל בית הספר: "איתן למד בבית-ספרנו מכיתה ט' וסיימם כבוגר כיתה י"ב בשנת תשל"ג. בעת לימודיו הצטיין איתן בדבקותו במטרות הלימודיות. במיוחד צוין לשבח כתלמיד מוכשר בעבודה המעשית בתחום עיבוד המתכות ונראה כבעל עתיד מבטיח בענף זה. יחד עם אחיו התאום - בני - שלמד אף הוא בבית-ספרנו, היו שני בחורים אלה דמויות של תלמידים חביבים, חיוביים ורציניים, שאפשר לסמוך עליהם...התעניינותם הרבה בתחום המקצוע - עיבוד מתכת - משכה אותם, לאחר שעות הלימודים ובחופשות, לסדנה כדי להוסיף ידע או להשלים עבודה שעדיין לא נגמרה". שתי נטיות-לב אלה - הספורט והאהבה למקצוע - הכשירו את איתן להיות, בבוא היום, חייל מעולה בצה"ל. בסוף יולי 1973 הגיע מועד-גיוסו לשירות הסדיר. איתן זכר היטב את סיפוריו של אביו - עתה קצין במשטרת-ישראל - על שירותו בטרם מדינה במערכות השונות ובמלחמת הקוממיות. והוא גמר-אומר לסרב לכל הצעה אחרת וללכת בדרכי אביו - לחיל-התותחנים. מבוקשו ניתן לו. לאחר משך טירונות קצר כבר היה בקורס לתותחני-שדה ולאחר-מכן קיבל דרגת רב"ט והיה למפקד-צוות בתפקיד של מפקד מחלקה. איתן היה גאה מאוד בחיל והביע באוזני הוריו מחנכיו לשעבר את הרגשת מלוא-אושרו, להיות מצוי בין הקנים הארוכים לבין טונות הפלדה ומצבור המכשירים והמחשבים. ואולם, אושר זה לא נמשך זמן רב. ביום ח' בטבת תשל"ה (19.12.1974) בעת תרגיל-אימונים נפל איתן במילוי תפקידו והוא אז רק בן 19 וחצי שנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקריית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב תנחומים להורים השכולים כתב מפקדו: "איתן, מפקד-הצוות, היה מפקד שקט, ענו, אהוב ומקובל על פקודיו ומפקדיו. ראשון למתנדבים, דוגמה ומופת לחיילים ומפקדים". ההורים הנציחו את זכרו של איתן בקביעת לוח-שיש בבית-הכנסת שהם מתפללים בו, וכן על-ידי תרומת שורה ארוכה של גביעים ודגלונים לתחרויות ספורט הנערכות בבית-הספר התיכון מקצועי שבנם איתן למד ופעל בו.