"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

עידן נולד בתאריך 1.8.1984, ג' באב תשמ"ד בביה"ח "הלל יפה" בחדרה. עידן נולד לאחר 5 שנות עקרות (שנה אחר אחיו הבכור) בדיוק בעיתוי ובזמן הנכון ומכאן מקור השם עידן. היה במעון "נעמת" ואח"כ בגני עירייה. הגננות שלו היו שרה פנקסי ומזל נגר. לאחר מכן עלה לביה"ס היסודי "אור לטף". מקטנותו עידן בלט ביופיו, בתלתליו המיוחדים ובקסם השובב שלו. בכל אירוע, פעילות ומסיבה היה במרכז העניינים ובלט בביטחון העצמי שלו, בליצנות, בשירה. לא היה טיול שעידן לא השתלט על המיקרופון באוטובוס כדי לשיר, להצחיק ולהתבדח. כבר בגן חובה ניכר בו הכישרון המוזיקלי המיוחד שלו ובעקבות אחיו, מתן, למד אורגן בבית הספר למוזיקה של ירון גורדון במשך שנה אחת. לאחר מכן פרש ואז התחיל להתנסות לבד בכל הכלים. הוא ידע לנגן על אורגן, תופים, גיטרה, אקורדיון וכל זאת בכוחות עצמו ללא למידה אלא על פי שמיעה מוזיקלית בלבד! כל שיר שהיה שומע היה תוך שניות ספורות יודע לנגן. עידן גם ניחן בכשרון כתיבה יוצא דופן ומגיל קטן כתב ברכות לכל המשפחה בכל החגים והשמחות. לאחר ביה"ס היסודי המשיך את דרכו ב"תיכון חדרה" שם גילה את קסם הריקוד והיה אחד ממייסדי להקת המחול הייצוגית של "תיכון חדרה". הוא היה הבולט ברוקדים ומאוד אהב את הלהקה, את החזרות, ואת החברה. הוא השתתף בפסטיבלי כרמיאל ומדי שנה בשנה ייצג את התיכון עם חבריו בפסטיבלי מחול בחו"ל (צ'כיה, איטליה, בולגריה והולנד). בכל הטיולים האלה הקפיד לשמור על ליכוד חברי הלהקה ואף לא שכח לדאוג לקידוש ולתפילות בימי שישי. נוסף על כל הכישרונות האמנותיים (ריקוד, כתיבה, נגינה) היה עידן גם חקיין מעולה - של אומנים, של מורים, של הורי חבריו ומי לא. אפילו בבר המצווה שלו הפסיק את הדרשה להפתעת האורחים וחיקה את יצפאן. בגיל 13 כמתנה לבר המצווה יצא עידן עם משפחתו לטיולו הראשון בחו"ל - הוא היה באנגליה, הולנד, צרפת ובלגיה. בתיכון הוא גילה את כשרונו הגדול לכתיבת שירים, הלחנתם וביצועם והספיק להוציא שלושה דיסקים בהם הוא שר את שיריו אותם כתב והלחין. הוא העריץ את שלמה ארצי, קנה את כל הדיסקים שלו, לא החמיץ אף הופעה שלו וחלומו הגדול היה למלא את האמפיתיאטרון בקיסריה כמוהו יום אחד. עידן תמיד היה מוקף בחברים. לכל מקום שהלך היה עם הפלאפון ביד ותמיד היה עסוק בשיחות. אפילו שני פלאפונים לא הספיקו לו. במשך כל היום היה מבלה עם חברים/חברות. עידן אהב מאוד את חבריו והיה מוכן להקריב בשבילם הרבה. הייתה לו נתינה אדירה ללא צורך או ציפייה לקבל בחזרה. חבריו מספרים עליו שתמיד כשהיו בדיכאון או "שבוזים" מהצבא ידע לדבר ולהצחיק אותם וכך לגרום להם לשכוח מהצרות. כך היה תמיד, עם חיוך שלא מש מפניו. עידן תמיד ידע להחמיא, לפרגן ולהגיד את המילה הטובה בזמן הנכון. אין אדם, משפחה, חברים או זרים שלא ידע להתייחס אליהם ולהתחבב עליהם במהירות. הוא היה ידוע באהבתו ובדאגתו למשפחתו ובמיוחד היה קשור לאחיו הגדול מתן ואחותו הקטנה אוריה. הוא היה גאה במתן לאורך כל הדרך והפך לחברו הטוב ביותר. את אוריה אהב במיוחד, דאג לה, הציק לה, ניגן אותה ואף שיתף אותה בחוויותיו. הוא שימש לה כ"בייבי סיטר" אפילו על חשבון יציאה ותמיד אמר לחבריו הטובים: "יש לנו עבודה קשה כשאוריה תגדל, נצטרך לשמור עליה". תמיד דאג ועזר להוריו ואף נטל חלק גדול בבניית הבית. גם כשאמו כעסה עידן לא התרגש. הוא היה מחבק, רוקד איתה מרים אותה וכך היה מפייס אותה. אפילו באירועים על רחבת הריקודים היה לוקח את אמו וביחד היו הופכים לרקדני האירוע. עידן ציפה מאוד לגיוס. לא הפסיק לדבר על זה. היו לו ציפיות גבוהות מהגיוס ומעצמו. לפני שהתגייס יצא לטיול במשך שבוע בקפריסין עם שלושה מחבריו הטובים: ניר כהן, אייל מוסט וניר הלפרין. הרביעייה שסירבה להיפרד. הם הפכו לגוף אחד, "מחוברים בחבל הטבור". ניר כהן היה אחד מחבריו הבולטים. הוא ומשפחתו הפכו למשפחה השנייה של עידן. לא פעם הכריז עידן כי הוא רוצה שאשתו תהיה כמו אימא של ניר. עידן אהב את החיים ולקח הכל בקלות. כשהכעיס את המורות היה פותר זאת על ידי התבדחות איתן. היה קם באמצע השיעור מחבק ומצחיק אותן. מורותיו מספרות כי לא יכלו לכעוס עליו וכי היה בולט בכיתה באופיו הטוב. אפילו בטיול לקפריסין קפץ בנג'י ללא פחד וחשש ותוך כדי צעק: "אני אוהב אותך אימא". במשך ארבעת החודשים האחרונים לחייו הייתה לעידן חברה בשם מיכל. הוא מאוד אהב אותה ובילה את כל זמנו אתה. עידן התגייס בתאריך 3.12.2002 כ"ח בכסלו תשס"ג יום שלישי. גויס לחיל התותחנים, עבר טירונות בשבטה שבנגב ולאחר מכן הצטרף לגדוד נמר בצפון. נפל בתאריך 24.1.2003 כ"א בשבט תשס"ג יום שישי. בן 18.5 במותו.