"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן דוב ופאני (צפורה). נולד ב-5.9.1929 בלונדון ובנובמבר 1933 עלה ארצה עם הוריו שהתישבו בתל-אביב. בלמדו בגימנסיה "הרצליה" היה חבר ומדריך בתנועת "הצופים" ונציגה הפעיל במועצת ארגוני הנוער למען הקרן-הקיימת-לישראל. במידותיו הטובות - עליז, אופטימי, עניו, מסור לחבריו ומוכן לעזרה למעלה מיכולתו הרגילה - נתחבב על מוריו וחבריו. חובב ספורט ומוזיקה. ניגן על פסנתר ואקורדיון, וזריזות ידיו במלאכות גילתה כישרונות טכניים מובהקים. כבן צייתן נענה לרצון הוריו ואחרי המחלקה השישית נסע אל קרוביו שבאנגליה להשתלם שם בלימודים תיכוניים וגבוהים, אך הגעגועים אל הארץ משכוהו אחרי חדשים מועטים חזרה מארץ-הולדתו, כי לדבריו "מקומו של כל יהודי רק בארץ-ישראל". עזר לאביו בבית-מסחרו והצטרף לשורות ה"הגנה". אחרי החלטת החלוקה עמד על המשמר בגבולות תל-אביב, בייחוד במנשיה. מילא תפקידים קשים ומסוכנים יומם ולילה. הודות למראהו האנגלי ולדיבורו האנגלי הטבעי היה מצליח להתחמק מהבריטים ולבצע פעולות קשר, העברת נשק, הוצאת פצועים וכו' בלי הפרעות מצד "שומרי-השלום" הבריטיים. אחרי יסוד המדינה נתקבל לצבא ההגנה לישראל בדרגת סמל. ויתר על דרגתו כדי שיוכל להשתתף בשירות קרבי ממש. הועבר לגדוד למרגמות כבדות, לא פעם עמד בפני האויב בהחלפות אש כבדה ויצא בשלום. אך בשובו על אופנוע מביקור בבית הוריו אל מחנהו - אגב מילוי שליחות בשירות קשר-התנגש במכונית-משא בכביש פתח-תקוה ונהרג בו במקום ביום 6.11.1948 למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.