"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ציונה, בת רחל וחנניה לבית לוגסי, נולדה בתאריך ל' ניסן תשט"ז, 11 באפריל 1956, בבית החולים "העמק" בעפולה. בת למשפחה ברוכת ילדים יוצאי מרוקו. החלה את לימודיה בבי"ס שבעפולה עלית, ולאחר שסיימה המשיכה בבי"ס התיכון העירוני "יהודה" בעפולה. עז רצונה היה להיות אחות, ומשהגיעה לכיתה יא' הפסיקה את לימודיה התיכוניים ונרשמה לבי"ס לאחיות שליד בית החולים פוריה בטבריה. אהבתה לפעילות הסיעודית נבעה ככל הנראה משהייתה הממושכת במועדון "תקותינו" בעיר, שפעל בשעות אחה"צ, במועדון זה גם שימשה כמדריכה וכך למדה להשתלב בחברה ולעזור לנזקק. ציונה יכלה להמשיך ולסיים את לימודיה במקצוע האהוב עליה, אך משהגיע מועד גיוסה מיהרה קודם לסיים את חובותיה למדינה והחליטה להמשיך את לימודיה בקורס אחיות לאחר השרות. באותו הזמן שירתו בצה"ל 4 מאחיה. ביום 1 ביולי החלה ציונה את קורס הטירונות במחנה 80 ועמדה בו יפה. ציונה הוצבה לחייל התותחנים ושירתה בו בבסיס דרומי הרחק מהבית (שיבטה), לאחר שעברה קורס פקידות פלוגתיות שימשה בתפקיד זה לשביעות רצון מפקדיה וזכתה להערכה כחיילת טובה ואחראית. רק 8 חודשים שירתה ציונה את מולדתה מתוך הנאה וסיפוק אך הגורל התאכזר לה. ביום כז' באדר תשל"ה 10 במרס 1975 מצאה ציונה את מותה בעת שרותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעפולה, השאירה אחריה הורים, 4 אחים ו-2 אחיות. אלה היו דברי מפקדיה של ציונה ז"ל: אל ההורים השכולים - "צעירה ויפה הייתה ציונה. ביחידה שרתה בסה"כ 7 חודשים, את תפקידה מילאה באורח מושלם, אהודה על מפקדיה וחבריה לעבודה. תמיד הייתה נכונה לעזור לחברים, תמיד חיוך של טוב על פניה". להוצאת זכרה תרמו ההורים טבלת שיש לארון הקודש בבית הכנסת המקומי. כן דאגו לצייר את דיוקנה ולפסול פסל ברונזה ע"י אומנים.