"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן לוסי ונסים, נולד ביום י"ד בניסן תש"י (1.4.1950) בהרצליה. יצחק עבר את מסלול הלימודים היסודיים והתיכוניים. בנובמבר 1969 התגייס לצה"ל. הוא עבר אימוני טירונות, והוצב לשרת בחיל-התותחנים. יצחק השתלם בקורסים מקצועיים אחדים כתותחן, ובמאי 1971 הועלה לדרגת רב"ט. מיחידת התותחנים הוא הועבר ליחידת תחזוקה. בתום שירותו הסדיר השתחרר מצה"ל, והשתלב בחיים האזרחיים. יצחק עבד במחלקה לעבודות ציבוריות בתל-אביב, התחתן ובנה ביתו באור-יהודה. במלחמת יום-הכיפורים גויס יצחק לשירות מילואים. בתקופה זו הוא הועלה לדרגת סמל. אחרי המלחמה חזר יצחק לחיים האזרחיים, ובחודש יוני 1977 הוא התגייס לצבא הקבע בדרגת סמ"ר. כעבור שנתיים הוא הועלה לדרגת רס"ל. יצחק הצטיין בתפקידיו, ובאפריל 1978 התחיל לשמש בתפקיד הממונה על התחזוקה ביחידה לוחמת. מפקדיו ציינו שהיה נגד מעולה. הוא המשיך להשתלם במקצועו, התקדם מתפקיד לתפקיד ובאפריל 1982 הוענקה לו דרגת רס"ר. יצחק נשלח לקורס קציני תחזוקה, השלימו בהצלחה והועלה לדרגת סגן. הוא המשיך לשרת ביחידה, שממנה נשלח לקורס הקצינים, ובאוקטובר 1984 הוענקה לו דרגת סרן. ביום כ"ב בשבט תשמ"ה (13.2.1985) היה יצחק בתפקיד בשכם. בדרכו חזרה משכם לכיוון טול-כרם התנגשה המכונית שבה נסע ברכב שחנה על הכביש. שני חיילים שהיו במכונית נהרגו, ביניהם היה יצחק. בן 34 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו רעיה, שני בנים, הורים, שני אחים ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "בתפקידו כקצין תחזוקה עשה יצחק רבות הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. הוא ביצע תפקידו במסירות, בשקדנות, באחריות וביסודיות רבה. את פקודיו ביחידה הפעיל בצורה יעילה. חשיבות יתרה הייתה לתרומתו האישית ליחידה. בשקט, באורך רוח הוא הצליח ליצור מערכת יחסים טובה בין מחלקת התחזוקה למערך ההדרכה, ובתוך מחלקת התחזוקה. סרן יצחק היה אהוד ומקובל על מפקדיו ועל פקודיו".