"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ברוך דובר בן אסתר ויהושע הכהן, נולד ביום י"ב בחשוון תש"ז (6.11.1946) בפולין. עלה ארצה עם הוריו בשנת 1951, בהיותו בן חמש שנים. המשפחה השתקעה באזור תל אביב. ברוך התחיל את לימודיו בבית הספר היסודי "רמז" ביהוד והמשיך ללמוד בתיכון מקצועי. הקדיש הרבה מזמנו כחניך וכמדריך בתנועת נוער. ביולי 1965 התגייס לצה"ל והצטרף לגרעין נח"ל. ברוך עבר אימוני טירונות, השתלם כמקלען והוצב לשרת בחיל הצנחנים. ביולי 1966 עבר קורס צניחה. במלחמת ששת הימים לחם כתותחן. לאחר שסיים את שירותו הסדיר התיישב במושב אלמגור שבחבל כורזים, נשא אשה, בנה משק חקלאי ותרם רבות לפיתוח המושב. כאזרח נאמן הקפיד למלא את חובתו לצה"ל בשירות במילואים. הוא עבר אימונים וקורסים מקצועיים, לחם במלחמת יום הכיפורים ולאחר המלחמה, בינואר 1974, הועלה לדרגת רב"ט. כעבור כחמש שנים הועלה לדרגת סמל. בסוף מאי 1981 נקרא לשירות מילואים בנגב והשתתף בתרגיל של יחידת תותחנים. ביום ב' בסיוון תשמ"א (4.6.1981) במהלך התרגיל נורה פגז, שנחת והתפוצץ סמוך לזחל"ם שבו נסע מרסיסי הפגז נפגעו כמה חיילים וביניהם ברוך, שנפצע פצעי מוות. בן 34 היה במותו. הוא הובא למנוחות במושבו באלמגור. השאיר אחריו רעיה, שלושה בנים, אם, אח ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "ראויה לציון היא היענותו של ברוך לשירות מילואים, כפי שנענה בעבר לכל קריאה, במסירות ובדבקות. משיחות עם מפקדיו וחבריו עולה דמות של חייל מסור ושקדן, הנכון להשקיע מאמצים רבים להעלאת רמת היחידה לטובת חבריו".