"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן מיקלוש (אברהם) ומרגיט (בלומה). נולד ב- 12.12.1927 בכפר ניר-באקטה שבצפון-מזרח הונגריה. נתחנך בבית-ספר יהודי, במשפחה שומרת מסורת, והמשיך ללמוד בבית-ספר תיכוני הונגרי. בתקופת הכיבוש הנאצי נלקחו האב ושני הבנים למחנה אושבינצים ואחר-כך לדאכאו. עברו את כל מוראות המלחמה והעינויים וחזרו הביתה, אך את האם לא מצאו עוד. שני האחים לא יכלו להתערות מחדש ב"מולדת" שהסגירתם בידי מרצחים ויצאו בנתיב הבריחה ליוגוסלביה. הצטרפו לנוער החלוצי וב- 1946 העפילו באוניה "רפיח", שטבעה ליד אי בים האגאי, ומשם הובלו למחנה קפריסין. יעקב-חיים שוחרר ראשון ועלה לארץ. עבד זמן-מה בירושלים ובראשית מלחמת השחרור התגייס להגנת העיר. בינתיים עלה גם אחיו הבכור והתגייס לצבא ההגנה ורק בהפוגה א' נפגשו שני האחים בירושלים ותיכנו תכניות להעלאת ההורים. אחרי ההפוגה הועבר יעקב חיים ליחידת גח"ל ושירת בגדוד תותחנים באגף נגד טנקים. השתתף בפעולות לכיבוש עיראק א-סוידאן ובכיבוש עוג'ה-חפיר במבצע "עין". ב-3.1.1949 פגע פגז מצרי בזחל שנסע בו. כמה מאנשי הצוות נפצעו והוא יצא שלם. כעבור שלושה ימים, בהיותו בעמדת הגנה של נירים מול רפיח (שם האוניה שהעפיל בה), נפצע מפגז ונפל ביום 6.1.1949 נקבר בגבולות. לבקשת אחיו הועברו עצמותיו לחיפה ב- 11.8.1949