"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

פקו בנוליאל, בן שרה ואלברטו, נולד בקזבלנקה שבמרוקו הספרדית ב-1957 וב- 1959 עלה ארצה יחד עם הוריו ושני אחיו. המשפחה התיישבה במושבה זיכרון יעקב. בזיכרון יעקב סיים את בית הספר היסודי "נילי". לאחר מכן למד שנה אחת באורט בנימינה. אחרי כן הוריו נפרדו ובגיל 15 חזר עם אמו לספרד. התגורר 4 שנים בברצלונה יחד עם אמו. קצת אחרי גיל גיוס חזר ארצה. אביו ואחיו (אח ואחות) שלא ראו אותו 4 שנים רצו מאוד שיחזור לישראל ואכן חזר כדי לשרת בצה"ל ולהיות בקרבת אחיו ואביו. עם התגייסותו ביקש לשרת כנהג, אך בגלל ליקוי ראיה נבצר ממנו להשיג את מבוקשו. במקום זאת נשלח לקורס לתותחני שדה. שירת בחיל התותחנים. פקו נפל בעת מילוי תפקידו במבצע שלום הגליל. ביום - 31.7.83 (כ"א באב תשמ"ג) בעת שהתעסק עם רימון חודר שריון התפוצץ הרימון בידיו וכך נפל. עלם חמד של בחור, ילד טוב להוריו היה. תמיד דאג לאמו שהגיעה ארצה שנה אחריו. ובכל ערב דאג להתקשר לאימו ולהגיד לה מלה יפה "לילה טוב אמא" היום המלה חסרה לאמו. נשארה רק משמעות המלה. כשנפל הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בזיכרון יעקב. הניח הורים, אח ואחות, ושני אחים חורגים. במכתב תנחומים כתב מפקדו: "כי פקו היה חייל למופת מסור לחבריו נוח לבריות ומוקף תמיד חברים". וכך באמת פקו היה, מפקדו לא טעה.