"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ד"ר משה ירחמיאל בן-סירה, מרצה בכיר בפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה, שנקרא לשירות מילואים ביחידתו בחיל התותחנים, נפל בעת מילוי תפקידו ביום הראשון למלחמת ששת הימים, יוני 1967- כ"ו באייר תשכ"ז. הוא נולד בתל-אביב ב- 10.7.1927 להוריו חיה ויעקב בן-סירה. סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה ב-1945. למד והתמחה בלמודי היהדות אצל סבו פינחס שיפמן ז"ל. עסק במוזיקה ומורו לאורך השנים היה פרנק פלג ז"ל. בהיותו בן שש עשרה, הצטרף ל"הגנה" ועם סיום לימודיו הצטרף לפלמ"ח לפלוגה ו' ושהה עם פלוגתו בגניגר ועין-חרוד. ב"שבת השחורה" נלכדו הוא וחבריו בקבוץ עין-חרוד (בו שהה בקורס לנשק) ע"י הצבא הבריטי, והיו עצורים במחנה עתלית. בפלמ"ח היה נשק ו"סליקאי". בגניגר פגש את מי שתהיה רעייתו- רחל לבית גוט, אף היא חברת פלמ"ח מבוגרות גמנסיה "רחביה" בירושלים. בתום שרותו בפלמ"ח למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת השחרור התגייס לצבא, והיה הנשק של גדוד מוריה. בתום המלחמה חזר ללימודיו וסיימם כמוסמך למדעים. ב-1954 נתקבל כמרצה בטכניון בפקולטה לפיזיקה. בשנים 1958-1960 עבד בלוס-אנג'לס במחקר במחלקת הפיתוח של חברת "אינטרנשיונל רקטיפייר". ב-1960 בחוזרו לישראל, קיבל תואר דוקטור למדעים ע"י הטכניון על עבודתו "הליכי קיטוב במבודדים פוטו מוליכים מוארים חלקית". משה השתתף בקונגרסים בין-לאומיים בחו"ל ופרסם מעבודותיו המדעיות בכתבי עת מדעיים בין-לאומיים מוכרים. בד בבד עם מחקריו והישגיו בתחום "המוליכים למחצה", אהב את ההוראה וראה בה שליחות. הוא הכיר את מאות הסטודנטים שהשתתפו בקורסים שנתן בשמותיהם הפרטיים. באוקטובר 1966 נבחר כסגן דיקן הפקולטה לפיזיקה והיה חבר הסנט של הטכניון. כשנה לפני נפילתו יזם וארגן מחקר מעניין על ה"אפקט האקוסטי-אלקטרי של קומפאונדים III, V". הוא התחיל בנושא, כשהיו רשומים כבר לזכותו הישגים ניכרים במחקרו על מוליכים-למחצה. בפרק זמן קצר יחסית הצליח לארגן קבוצת מחקר פעילה בשדה חדש זה, והצליח להדביק בהתלהבותו חברים ועוזרים כאחד. הוא ניהל את עניני הקבוצה באותה גישה עניינית ויעילה, שאפיינה את כל דרכו ואישיותו. משה אהב את ארצו, משפחתו, היה בן ובעל מסור ואב למופת לשלושת ילדיו. משה היה אדם שלעולם לא פסק מתלמודו. נוסף לפיסיקה עסק במוסיקה, חכמת-ישראל ופוליטיקה. יהי זכרו ברוך.