"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

שמעון, בן שמחה (סימי) ומכלוף, נולד ביום א' בסיון תש"ג (14.6.1943) במאזגן שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1955. לאחר שלמד בבית הספר "כל ישראל חברים" בעיר הולדתו, המשיך לימודיו לאחר עלייתו ארצה בבית הספר היסודי בכפר סילבר וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בכפר סילבר. הוא היה תלמיד טוב וצמא דעת. עוד בארץ הולדתו היה חבר בתנועת הצופים, וכאן בארץ היה חובב ספורט ושחיין מצטיין. בילה שעות רבות על שפת הים והרבה להשתתף במשחים. הוא אהב מאוד את הטבע והתעניין במיוחד בחי ובצומח. הוא היה שמח בחלקו, חברותי ונכון לעזור לזולת. כל חבריו הכירוהו כאדם ישר ובעל מצפון, בן נאמן להוריו ומסור למשפחתו. אף על פי שהיה חסון ובעל כוח גופני רב, היה שמעון צנוע, ענוותן ורציני בגישתו לחיים. בתום לימודיו הצטרף עם חבריו להכשרה לגרעין בחולדה. שמעון גויס לצה"ל בסוף יוני 1962 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שעבר קורס צניחה והשתלם בקורס מרגמות, הוצב ליחידת נח"ל מוצנח בתפקיד רגם. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר למד בשיעורי ערב בקורסים מטעם המכון לפריון עבודה והשתלם במקצוע טכנאי ייצור וייעול. פעמים אחדות יצא לסיור בחו"ל, השתתף בצעדה בהולנד וביקר במדינות באירופה. במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש ירושלים יחד עם יחידתו - יחידת צנחנים. הוא היה חביב ואהוד על כל חבריו לנשק והיה קשור אליהם מאוד. לאחר מלחמת ששת הימים עשה לו מנהג לבקר אצל חבריו הפצועים בכל אשר היו כדי לעודדם. במסגרת שירות המילואים סופח לחיל התותחנים. הוא עמד לשאת לו אישה ולהקים משפחה. במלחמת יום הכיפורים היה שמעון בקרבות הבלימה ברמת הגולן עם יחידת הצנחנים שכבשה מאוחר יותר את מוצב החרמון. ביום י"ב בניסן תשל"ד (4.4.1974), נפטר בעת שרותו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו הורים ואחים. משפחתו וחבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה חרוזים ומשלים.