"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

דוד אלקד, בן לונה וקלמן נולד ח' באייר התשי"ד - 11.05.1954 בפולין. עלה ארצה בן שנתיים וחצי וגר בתל-אביב. כאשר היה דוד בן שנתיים, עלתה המשפחה לישראל והקימה ביתה ביד אליהו, בתל אביב. מגיל צעיר מאוד בלט דוד בכושר מנהיגות טבעי. חבריו מילדות מספרים כי "דוד היה מנהיג את השכונה, מולך מעל צמרות העצים, במשא ומתן עם כל הכלבים והחתולים". הוא למד בבית-הספר היסודי "גיבורי ישראל" ובבית-הספר התיכון עירוני ט' ורכש השכלה אקדמית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת באר שבע. דוד היה ספורטאי מצטיין והקדיש את כל שעות הפנאי לענפי הספורט הרבים. הוא ייצג את בית-הספר בתחרויות רבות ותמיד הביא את המדליות הנכספות. היה שחיין ב"ברית מכבים עתיד", ושחקן כדוריד בקבוצת "מכבי צפון" ובנבחרת הנוער הישראלית. אהב לשחק טניס ועסק גם בספורט ימי, בגלשני רוח. באולימפיידת מינכן, בשנת 1972, ייצג דוד את ספורטאי הנוער של ישראל. אחרי שרות צבאי למד באוניברסיטת באר-שבע ובאוניברסיטת תל אביב. בצה"ל שרת בחיל תותחנים. במלחמת יום הכיפורים לחם בגולן, אחר כך עדיין בשרות סדיר כמפקד סוללה בגדות הסואץ. במלחמת "שלום הגליל" בהיותו סמג"ד 443 פקד על נחיתת הגדוד מהים בבירות. היה גאה בזה שבמלחמה זו לא נפגע אף חייל מיחידתו. כל הקורסים בצבא סיים כחניך מצטיין. בהתנדבות סיים קורס צניחה. בשרותו במילואים הגיע לדרגת סגן אלוף. כשנה וחצי היה מג"ד 454 ולפי בקשתו חזר כמג"ד ליחידתו 443. בדצמבר 1987 בשרות מלואים סכל חדירה מסוכנת של מחבלים סמוך לקיבוץ מעוז חיים. כל 3 המחבלים נלכדו. בליל 18.5.1989 בשרות מילואים, במרדף אחר מחבלים באזור חברון השמיד חוליה של 3 מחבלים, אבל בקרב זה נפצע אנושות, נשאר ללא הכרה וב-09.09.93 מת מפצעיו. בחיים האזרחיים עבד כמומחה לתקשורת מחשבים בחברת "שרותי בנק אוטומטיים". אחרי הנשואים גר בראשון לציון. הניח אשה (אורנה), בת - מיכל, בת 4 בפציעתו ובן - יונתן, בן שנה בפציעתו, הורים לונה וקלמן ואחות אילנה. הוריו הנציחו את זכרו בהענקת מלגה לספורטאי, שייבחר מבין התלמידים בבית-הספר התיכון בו למד דוד והתחנך, והיה בנעוריו ספורטאי מצטיין. הספורט מחנך להגינות וליושר, ליכולת לדעת לנצח וגם להפסיד בכבוד, לכבד את היריב העומד ממול. עקרונות אלה הנחו את דוד כאדם וכספורטאי. אחותו, ד"ר אילנה אלקד-להמן הקדישה לזכרו את עבודת הדוקטורט שלה: "תמורות פואטיות בשירת ישראל אפרת". חייל ששירת בגדוד של דוד, פרופ' אברהם פיינטוך, מאוניברסיטת באר שבע, הקדיש לזכרו של דוד בשנת 1998 (תשע שנים לאחר פציעתו), ספר שפורסם בניו יורק, בשפה האנגלית: "Robust Control Theory in Hilbert Space" הקדשה זו, על ידי אדם שלא היה מוכר למשפחה מעידה, ללא ספק, על אופיו של דוד.