"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

דוד, בן סול וניסים, הבן הבכור במשפחה בת שבעה ילדים, נולד ב-15.10.47 בקזבלנקה שבמרוקו ולמד שם, שנה, בבי"ס תיכון. ב-1962 עלתה המשפחה לארץ. לאחר שהתגוררו חצי שנה בבן-דור עברה המשפחה לאשדוד, והיו לה קשיי קליטה. דוד סיים את לימודיו במגמה לנגרות בבי"ס תיכון מקצועי באשקלון ועבד כנגר כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא היה חרוץ ושקדן, ועשה חייל בעמלו. כבן בכור נשא דוד בעיקר הנטל והדאגה לפרנסת המשפחה, סייע לאחיו הצעירים, ודאג לכך שיהיה להם את הציוד הדרוש ללימודים בביה"ס. זכותו של דוד שיפרה המשפחה את מצבה הכלכלי והתאקלמה בסביבה החדשה והבלתי מוכרת. לצה"ל גויס דוד ב-1967 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות הוכשר בקורס למפעילי מרגמות כבדות והוצב לגדוד תותחנים. הוא היה חייל מסור וממושמע, שמילא בדייקנות ובשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו. הוא היה אהוד על מפקדיו וחבריו ליחידה איתם השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר הוצב ליחידת מילואים. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו של דוד בקרבות הבלימה וההבקעה, נגד המצרים בסיני. ב-9.10.73 נפגע דוד ונהרג בהפגזת האויב על כוחותינו, באזור טסה, והוא בן 26 שנים. דוד הובא למנוחת עולמים, בחלקה הצבאית, בבית העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב"ט.