"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

דניאל אושרי, בן מלכה ואברהם, נולד בכפר יהושע בכ"ד בתמוז תרצ"ה. את בית הספר התיכון סיים במקום בשנת 1954. כבר בילדותו אהב להתעסק בחומרי נפץ, ופעם אף הצליח להכין "פצצת קרביד" שגרמה לו להיפצע. הקדיש שעות רבות לקריאה. אהב ללמוד. התגייס לצה"ל בסוף שנת 1954. שירת כמדריך בגדנ"ע. לאחר השחרור הצליח להעלות את הפרופיל שלו ולהתקבל לחיל התותחנים בשירות המילואים. במבצע סיני היה בשירות חובה. בפברואר 1959 עבר קורס משק"י מרגימות כבדות ושובץ לגדוד 335, שבו שירת במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. דני עשה את המוטל עליו ברצון ובשמחה. כאשר שוחרר מהשירות הסדיר בשנת 1957, נשא את ציפורה לאשה והזוג הצעיר התחיל לבנות את ביתו בהתיישבות הבנים בכפר-יהושע. בשנת 1962, משפורק המשק בגלל בעיות כספיות, עברו לקריית-אתא. דני החל לעבוד ב"כימיקלים-פוספטים". טיפח את ביתו וגינתו, כמנהגו בכפר. צייר, גילף, בעץ ואף פיסל. היו לו ידי זהב. למד אלקטרוניקה באמצעות המכונים הבריטיים, אך מלחמת ששת-הימים קטעה את לימודיו. כשבועיים לפני מלחמת ששת-הימים, גויס למילואים. יחד עם גדודו נלחם ברמה, מונה למפקד צוות. מהרמה עבר להשתתף בקרב על יריחו. במלחמה זו ניצל פעמיים בנס ממוות. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס לרמה ולקח חלק בחיסול חטיבה סורית ובקרבות לרגלי החרמון. בשבת - 13.10.73 התמקם הזחל"ם של דני בעמדת ירי, ואז הומטר מטר פגזים. דני נפגע ומת במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-יהושע. הניח אחריו אשה, בן ובת. חברו לקרבות, שלום וקנין, מספר: "קשה לחייל הסוללה לשכוח את הסמל שלה - דני - החסון, המחייך כשהפייפ תקוע בפיו".