"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

עקיבא תמיר (טיטינשניידר), בן פישל ולובה, נולד ביום כ' באב תרפ"ה (10.8.1925) בתל אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "תל נורדוי". בן ט"ו היה בהיכנסו לשירות גדנ"ע בתל אביב. בשנת 1942, בהיותו בן י"ז, היה בין ראשוני הפלמ"ח המגוייס, למרות שגיל הקבלה היה אז י"ח; אבל בגלל גופו החסון ובגרותו הרוחנית ונוסף לכך מסירותו ל"הגנה" בעבר, נתקבל לפני הגיעו לגיל-הגיוס. בימי שירותו בפלמ"ח עבר ממחנה למחנה ובכמה מקרים גילה אומץ-לב ונכונות למבצעים נועזים. תקופת-מה עשה בבן-שמן. בהיותו בעין-חרוד עסק גם במשק וגם באימונים ובתקופה הקשה של אל-עלמיין עבר במסעות עם יחידתו את הגליל כולו, את עמק בית שאן, ג'נין, שכם וכפרים ערביים אחרים השוכנים דרומה לבית-שאן. אחרי שעבר עם מחלקתו לגבעת השלושה שוחרר וגויס מטעם ה"הגנה" לשמש כנוטר במחנות הצבא הבריטי, מקום אשר בו סייע בהעברת נשק ותחמושת. לפני מלחמת-הקוממיות גויס כחבר ה"הגנה" (יחד עם מכוניתו) להובלת צרכי-מזון וחומרים לביצור היישובים המרוחקים בנגב. כן היה אחראי על שירות-האספקה לירושלים ולגליל. עם הקמת חיל-התותחנים נעשה אחראי לרכב והשתתף בקרבות שבפרוזדור ירושלים ואף במערכות-הנגב. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ה באב תשי"א (27.8.1951) והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-הקברות ברחובות. הניח אשה וילד בן 4.5; אשתו היתה בהריון בשעת נופלו ובהיולד הילד השני קראה עליו את שם-אביו. כמה עמודים לזכרו הוקדשו בספר "מתוכנו יצאו" - על תלמידי בית-הספר היסודי "תל נורדוי" בתל אביב, שהוציאו ההורים יחד עם הנהלת בית הספר. בנובמבר 1967 נפל בנו, סגן משנה שלום תמיר, בשעת מילוי תפקידו בשירותו הפעיל בצה"ל.