"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יוסף (יוסי), בן שושנה ושמואל, נולד בשנת תשי"ד (1954) בעיר קרנט שבפרס ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1958. הוא למד בבית-הספר היסודי "מבועים" ואחרי כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון מקצועי "עמל" בבאר שבע. הוא היה תלמיד נבון וחרוץ, ולדברי מחנכו היה ממושמע בכיתה ונהג לסייע לחבריו, שהתקשו בהכנת השיעורים. בפעולות חברתיות שונות שאורגנו לתלמידי בית-הספר היה יוסף היוזם והמארגן של משחקים, של מסיבות ושל ערבי הרקדה. הוא היה חבר בתנועת הנוער של תנועת המושבים, היה חובב ספורט והצטרף לקבוצות הכדורגל של בני הנוער בפרדס-חנה. יוסי אהב להאזין למוזיקה קלה והקדיש הרבה משעות הפנאי שלו לקריאת ספרות יפה ולצפייה בסרטי קולנוע. כמו כן השתתף בעריכת שבועון בית-הספר "מבוע", ואף כתב בו מאמרים ורשימות. מטבעו היה אופטימי, עליז ושמח בחלקו, חברותי ומוכן לעזור לזולת. כל ימיו היה בן נאמן ומסור להוריו ודאג למשפחתו. חבריו ציינו כי היה חריף ובעל תושייה וכי תמיד ידעו כי יוכלו לפנות אליו, לבקש ממנו עצה או סיוע וכי הוא ייענה ברצון. בתום הלימודים בבית-הספר התיכון יצא לעבוד בקיבוצים עין שמר וגן-שמואל. יוסף גויס לצה"ל בראשית מאי 1972 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס רגמי מכמ"ת ובקורס תותחני-שדה ונשלח לשרת באחת מיחידות חיל התותחנים באזור המרכז. ביחידתו נחשב תותחן טוב, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. מעולם לא התלונן על חיי הצבא ותמיד חזר והצהיר לפני חבריו "מצאתי את מקומי בצבא". במהלך שירותו בצה"ל השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית והקפיד לטלפן ולכתוב מכתבים. במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי עם אנשי יחידתו בקרבות הבלימה ברמת הגולן. מפקדיו סיפרו כי במהלך הלחימה הצטיין באומץ לב ובתושייה רבה תחת אש האויב. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפגע בהתפוצצות מרגמה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפרדס-חנה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מחנכו: "יוסי זכור לי, בראש ובראשונה, כילד טוב לב, אשר החיוך לא מש מעל שפתיו. היה ידידותי מאוד לילדים ולמבוגרים, אהב להאזין לסיפורים ואז היו עיניו הגדולות והיפות נוצצות. יחד עם זה אהב לשחק ולהשתובב, אך עשה זאת בחן וללא פראות. ביוסי היה משהו שורשי, בריא ונעים - אשר בטוח הייתי כי יתפתח ויהפוך אותו לעלם חמודות".