"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן פרידה ויעקב, נולד ביום ט' באדר תשט"ו (3.3.1955) בטביליסי, בירת גרוזיה. בעיר הולדתו סיים 10 שנות לימוד. בדצמבר 1973, בהיותו בן 18 עלה עם הוריו ארצה והמשפחה השתקעה בקרית-ים. שותא למד באולפן-עבודה בקיבוץ עין-השופט. אחרי שרכש ידע בסיסי בלשון העברית נתקבל ללימודים בבית-הספר להנדסאים שליד הטכניון בחיפה. בגלל לימודיו נדחה גיוסו לצה"ל. הוא התגייס במאי 1977 ושירת בחיל-הקשר. שותא עבר שורה של קורסים מקצועיים ובאוגוסט 1978 הועלה לדרגת רב"ט. בנובמבר 1979 השתחרר מן השירות הסדיר. הוא עבד במקצועו כאלקטרונאי, נשא אשה ובנה את ביתו בקרית-ים. את חובותיו לצה"ל המשיך למלא כאלחוטן בשירות מילואים. כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא לשירות ולחם עם יחידתו עד תום הקרבות. בספטמבר 1982 נקרא שנית לשירות בלבנון. ביום ט"ז בתשרי תשמ"ג (3.10.1982) חזר באוטובוס מחופשת סוף-שבוע בביתו אל בסיסו בלבנון. בדרך פגעה חוליית מחבלים בנוסעי האוטובוס. שותא נהרג. בן 27 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו רעיה, בן, הורים ושלושה אחים. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "רב-טוראי שותא נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל ליד העיירה עלי שבלבנון. שירת בחיל-הקשר. היה חייל למופת - שלו, יסודי, אהוב על חבריו. את תפקידו מילא ביעילות מרבית ובתנאים קשים". מפקד יחידתו כתב לאשתו: "בעלך היה חייל למופת, במשך כל מבצע שלום הגליל שירת לצדי בהפעלת מכשירי הקשר ביעילות מרבית".