"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יעקב, בן יצחק-יהושע וחוה, נולד ביום כ"ה בחשון תרפ"ו (11.12.1925) בסלודוביץ, פרבר של ורשה, בירת-פולין. את לימודיו בבית-הספר היסודי לא הספיק לסיים, כי בינתיים פרצה מלחמת-העולם השניה והוא אז בן שלוש-עשרה ומחצה. בהתקפות-האויר הראשונות של הגרמנים על ורשה נפגע ביתם ונשרף. המשפחה עברה לגור בבית שכן נוצרי ובשנת 1940 הועברה, יחד עם שאר יהודי-ורשה, לגטו. אך יעקב מנחם לא נשאר שם זמן רב, כי הוא ברח מן הגטו והצטרף לחבורת ילדים שהיו מבריחים מזון לקרוביהם שם. לא פעם נתפס על-ידי הגרמנים אבל תמיד עלה בידו להתחמק ולברוח. בינתיים נפטר אביו בגטו ואמו גורשה למחנה טרבלינקה. אחרי שהוריו נפטרו ושוב לא היה לו עניין לצאת ולבוא, הצליח יעקב-מנחם לנטוש את הגטו לחלוטין כשנוצרי ממכריו סידר לו תעודת-לידה על-שם נוצרי אחר. אז ברח לשטטין ועד סוף המלחמה היה שם רועה צאנו של נוצרי אחד. בתום המלחמה חזר לורשה ושם נודע לו מפי מכרו-מצילו, כי אחיו הבכור, שהיה בצבא הפולני ואשר לא היו לו כל ידיעות עליו במשך השנים האחרונות, חי וקיים ונמצא בדרך לצרפת. כן נודע לו שאחותו נמצאת בחיים ויושבת בגרמניה. הצטרף לקיבוץ כדי להגיע לארץ בעליה ב'. אחרי שהתקשר עם אחיו בצרפת ונפגש עם אחותו בגרמניה המשיך את דרכו לארץ, אלא שספינתו ("התקווה") נתפסה על-ידי האנגלים והובאה לקפריסין. שם היה פעיל בפריצת-הגדר ובניסיון להגיע לישראל. אחרי שנתפס כמה פעמים והוכה על-ידי הבריטים הצליח בסוף ינואר להגיע אל חוף-המולדת יחד עם שאר חבריו. בהיות בריאותו רופפת לא גויס אלא כעבור 24 ימים. אחרי שירות של מחצית-שנה בחיל-השריון נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ב' באב תש"ט (28.7.1949) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.