רב"ט עקיבא יוסי (יוסף) ז"ל

מ.א 2158571
בן  19  בנופלו

בן  חנה ויעקב
נולד ב: חיפה
בתאריך: ז' באב תשי"ד  6/8/1954
התגייס ב: מאי 1972
שרת ב: גדוד 334

נפל ב: י"ב בתשרי תשל"ד 8/10/1973

בקרב במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן מקום קבורתו:  חיפה איזור:  2
חלקה: 4  שורה: 3  קבר: 7 
הניח אחריו: הורים ושלוש אחיות


אנדרטה לזכרו

יוסף, בן חנה ויעקב, נולד ביום ז, באב תשי"ד (6.8.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "אליאנס" והחל בלימודים על-יסודיים בבית-הספר התיכון-מקצועי על-שם יוסף שפרינצק בחיפה. הוא השתלם במגמת מסגרות, למד זמן-מה בבית-הספר הטכני של חיל האוויר והשתלם בקורסים מקצועיים בבית-הספר המקצועי "אורט" בחיפה. יוסי, דור שביעי למשפחתו בארץ ישראל, היה בנם היחיד של יעקב וחנה עקיבא, ולו שלוש אחיות: פנינה הבכורה, אביטל, וחגית ה"קטנה". יוסי היה קשור עד מאוד אל בני משפחתו בילה אתם את רוב שעותיו הפנויות, עזר בעבודות הבית וגם סייע בעצה טובה. נער ממושמע היה, נהג דרך ארץ בהוריו והצטיין בנימוסיו הנאים בבית ובחוץ. מכריו מספרים, שהיה נכון תמיד לעזור לזולת, לא עמד מנגד בראותו מעשה עוול, ונודע כידיד נאמן ומסור. הוא היה חובב ספורט מושבע, אהב לשחות בים ובבריכה, והרבה לשחק בכדורגל, ומעל כל אלה הצטיין בספורט האגרוף. בנערותו התאגרף במכון "שפיר" בקריית מוצקין, ונטל חלק פעיל בתחרויות שנערכו במועדון "ידפת" בשכונת מגוריו. כשהיה תלמיד בבית-הספר התיכון השתתף במסעות שנערכו שם במסגרת הגדנ"ע. כשעזב את ספסל הלימודים, לא התהלך בטל והלך לעבוד במקצועו כמסגר-רתך במפעלי בנייה שונים בחיפה. את שכרו נתן להוריו, שכן הסתפק במועט ומעולם לא ביקש לעצמו מלבושים יקרים ודברי מותרות. "יוסי היה ילד צנוע", סיפר אביו. "הוא אהב לתת ולא נחפז לקחת". עלם גבה-קומה היה יוסי, בעל שיער שחור ועיניים חומות, שהביעו חדוות-חיים ואהבת הבריות. יוסף גויס לצה"ל בראשית מאי 1972 והוצב לחיל התותחנים. הוריו האיצו בו לנסות להגיע לסדנה צבאית ולעבוד במקצועו כמסגר-רתך, אך הוא סירב להגיש בקשות להעברה. "ביחידה בה אני משרת, כולם כמו משפחה אחת", אמר בגאווה ושיבח באוזני הוריו את היחסים בין החיילים במחנה שלו. הוא השתלם בקורס רגמים, והוכשר כתותחן שדה וכרגם. שלושה חודשים עשה בגדה המערבית, באזור יהודה ושומרון, ואחר-כך הועבר לרמת הגולן. יוסי היה אהוד על חבריו ועל מפקדיו. הם לא חסכו ממנו שבחים וידעו, שיבצע כל משימה שתוטל עליו בלא דופי. על חלקו בפעילות המבצעית הוענק לו באפריל 1973 "אות השירות המבצעי". כשהיה בא הביתה לחופשות קצרות לא סיפר מעולם על קשייו ולא התלונן. הוא דיבר בחיבה רבה על חבריו ליחידה והרגיע את הוריו ואת אחיותיו. כשפרצה מלחמת יום- הכיפורים, הייתה יחידתו בקו החזית ברמת הגולן. יוסי וחבריו הגנו בגופם על מדינת ישראל. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נהרג יוסי בהפגזה כבדה של הסורים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה : "תמיד נזכור את יוסף כחייל מסור, ידיד נאמן ושותף מלא לכל הפעילויות ביחידה... יחד עם חבריו פעל ללא ליאות, באומץ-לב ובדבקות בלתי רגילה במשימה האדירה - הגנה על המולדת. זכרו של יוסף יישמר עמנו לעד".
נכתב ע"י רדה רמי בתאריך 01/04/2023 בשעה 15:59:56

יום הולדתי ה. 70, ואתה עדיין חסר כל כך, אנחנו כנראה חוגגים את הגיל שלנו יחד, רק שאתה איפא שהוא שם, ואני עדיין כאן, יוסי, אנני יכול לשכוח אותך לעולם , אתה חרוט בתוך ליבי לנצח , רק שנינו יודעים שהיינו צריכים להיות יחד, משום מה, שנינו התפצלנו ורצה הגורל , ודווקא אותך מבן שנינו , אלוהים רצה,אני לא יכול להבין למה, אני לא איש רע, אבל אם כך, אתה היית בטח טוב ממני, מה שתכננו, ישאר רק בזכרונות שלי, כל כך כואב שאתה לא פה, עד יום מותי אזכור אותך אחי היקר❤️


זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לעקיבא יוסי (יוסף) ז”ל