"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יאיר (יאיקו), בן פני וצבי, נולד ביום י"א בשבט תשי"ג (27.1.1953) בכפר שמואל. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם שמעוני ובבית-הספר התיכון על-שם שמעון בן-צבי בגבעתיים, במגמה הביולוגית. יאיר למד בשקידה רבה, הכין את שיעוריו בקפידה וברצינות, סייע לחבריו והיה אהוב על מוריו. הוא היה חובב ספורט והצטיין בקפיצה לרוחק ובריצות למרחקים קצרים, ובענף זה היה אלוף בית הספר. יאיר התעניין בתחומי פעולה רבים ובכל תחום העמיק לחקור. הוא היה איש-שיחה, וידע לנסח חברים בנועם ובבהירות בשוחחו בנושאים שונים, ובעיקר בעניינים הקשורים ביחסי אנוש. אף על-פי שהיה צנוע ונחבא אל הכלים וביישן מעט, לא נמנע מלספר על חוויותיו ולשתף את ידידיו הטובים בלבטיו. היו לו תכניות רבות למעשים רבים ולפיכך הרבה להתלבט. משהחליט - פעל לפי החלטתו והיה אם שגה,ידע להודות ולומר: "שגיתי". מטבעו היה הגון מאוד, ישר ובעל מצפון. יאיר נודע בקרב ידידיו כאדם חברותי וקל להתיידד. תמיד השתדל להימנע מחיכוכים ושאף לקרב ולפשר בין יריבים. הוא שנא את השחצנות והרברבנות, והיה טוב מזג ונוח לבריות. כל ימיו היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד והערכה. יאיר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס לתותחנים ובקורס למפקדי צוותים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, בעל ידע רב ותושייה טכנית רבה. כל משימה שהוטלה עליו ביצע ביסודיות ובעקביות. פקודיו אהבוהו מאוד, משום שהיה מוכן תמיד לסייע להם בעצה ובהדרכה. במלחמת יום הכיפורים לחמה יחידתו של יאיר בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973) נפגע יאיר ונהרג בהפגזה כבדה בגזרה המרכזית, מול "החווה הסינית". הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית שאול. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו הקימו לזכרו קרן-נאמנות, שממנה מוענקת מלגה לתלמיד מצטיין, מתלמידי בית-הספר התיכון על-שם שמעון בן-צבי בגבעתיים.