"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יואב נולד ביום י' באדר תשל"א (7.3.1971) בבאר-שבע, ביחד עם אחיו התאום אבישי. גדל והיה לילד שובב ומלא סקרנות לסובב אותו. בגיל 5 בילה עם משפחתו שנה נהדרת בעיר סן-פרנסיסקו. למד אנגלית במהירות מדהימה וספג מן המראות סביב, אותם לא שכח. את שנותיו הראשונות בביה"ס בילה בבי"ס "מצדה" וסיים את ביה"ס היסודי ב"בארי". הלך לביה"ס בשמחה, בלע את החומר ולא היה שבע. בשעות אחה"צ היה מנגן להנאתו ב"קרן-יער", ופעיל ב"מכבי צעיר", - תנועת נוער תוססת באותם ימים. ימים והוא מתקרב לגיל מצוות החלו התאומים ב"מבצע בר-מצווה" יוצא דופן. בעזרת ההורים טרחו התאומים במשך שנה על שלוש-עשרה משימות אותן בחרו. למשל: "עירי באר-שבע", "מה זה יהודה ושומרון?", "מבצע חפירות ארכיאולוגי", "כיצד פועל הטלפון?". את הכל תיעדו ב-13 חוברות אותן הציגו במסיבה לפני האורחים. בכתה ט' בילה יואב שנה מקסימה בעיר טורנטו - קנדה, לשם נסעה משפחתו לשנת שבתון. לרעבונו לידע לא היה גבול. הוא קרא ושקד על לימודיו התיכוניים בביה"ס התיכון מקיף א' בעיר, וסיימם במגמה הראלית-פיסיקלית כתלמיד המצטיין של המחזור. פה כבר היה נער בוגר, עדיין סקרן מאוד, אבל רציני וחותר למשימות אותן הציב בפני עצמו. ואמנם ההצטיינות עוברת כחוט-השני לאורך דרכו של יואב. מעידה עליו מנהלת ביה"ס התיכון מקיף א': "אני חוששת שמא יחשדו שנאספו כאן דברים אחרי-מות. אך סהדי במרומים שבילד הזה היה כל מה שמבקש אדם בבנו: הייתה בו חכמה, והייתה בו סקרנות, והייתה בו צניעות, והיו בו נימוסים טובים ודרך ארץ, והייתה בו התגלמות של תרבות ויפי נפש, והייתה בו הצטיינות מעל ומעבר". ומוסיפה מורתו ברכה: "כך הצטיירת בעיני בתחילת היכרותנו: קצת פטפטן ובעל הרבה שמחת חיים, כשרון בלימודים וציונים מצוינים". יואב היה פעיל בתחומים רבים. הוא היה פעיל בחוג "נוער שוחר מדע" של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כשהיה בכיתה י"א נבחר לאחר בחינות קפדינות, לייצג את ישראל במשלחת בני-נוער של משרד החוץ הישראלי, שיצאה להסבירו ליצור קשרים עם נוער בחו"ל. הגיע שוב לטורונטו - ובמרץ ואמונה בלתי נלאית הסביר את מצבנו ורצוננו לחיות פה בארץ בשקט ובשלווה. יחד עם כל זאת המשיך לנגן בקרן-יער והיה חבר בתזמורת הנוער העירונית בבאר-שבע. במסגרת זו הופיע ברחבי הארץ ואף נסע להופעות בחו"ל. הוא היה אופטימי ושמח בחלקו, כפי שמתארת ידידתו, נעמי: "יואב, עם חיוכו התמידי, עם אווירת האופטימיות שתמיד, תמיד הביא עימו. הוא היה נחוש בדעתו לעזור. עזרתו אף פעם לא נסתיימה בכך שחייך, תמיד ידע להגיד את המילים הנכונות ולהגיש עזרה ממשית". יואב התגייס ביולי 1989 ואיך לא? בחר ללכת לקורס טיס. לאחר שלושה חודשים נשר מהקורס והצטרף לחיל התותחנים. לאחר הטירונות רכז את המקצוע תותחן-תומ"ת. גם בחיל-התותחנים הצטיין יואב, כפי שמעיד עליו ערן: "אתה באמת היית הטוב ביותר, העילית שבחיילים של הסוללה. אני בטוח שהיית נבחר כחייל מצטיין". ועוד הוא מוסיף ומתאר: "בחור כה חביב ומקסים, עם חיוך תמידי על השפתיים ואהבה כה גדולה לזולת". יואב החל את קורס המפקדים. גם שם לא רפו ידיו, רצה להיות קצין. אך ביום כ"א באייר תש"ן (16.5.1990) בדרך למבדקי קצונה קרתה התאונה הרצחנית. נהג שלא בדק אוויר בגלגלי הטיולית גרם לתאונה הקטלנית. 3 בחורים נהדרים נהרגו, וביניהם יואב. וככה פתאום כבה פתיל חייו. הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. הועלה לדרגת סמל אחרי מותו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "נפילתו של יואב הינה מכה קשה וכואבת לכל המכירים אותו - מפקדים וחברים כאחד. איבדנו חייל מצוין, מקצועי ואינטליגנטי, מותו השאיר פצע פעור ובל יימחה בקרבנו". משפחתו של יואב הנציחה את זכרו בדרכים אחדות המשקפות את תחומי התעניינותו: מדי שנה נערך "חידון יואב במדעים", לתלמידי בתי-הספר התיכוניים באזור באר שבע בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, נוער שוחר מדע ותיכון מקיף א'. החידון נושא פרסים ובהם השתתפות במלגה לשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. כמו כן מתקיימת בקונסבטוריון בבאר-שבע תחרות נגינה ארצית בקרן-יער, הכלי שבו ניגן יואב. באוניברסיטת בן-גוריון, במחלקה למדעי החיים, מתקיים מדי שנה יום המחלקה שבו מוענקים פרסי הצטיינות על שמו של יואב לזוכים בפרויקט מחקר שנתי לתלמידי שנה ג'. לבסוף נוסד חוג טיולים ע"ש יואב, בו חברים בני באר-שבע ועומר.