"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן פנחס ויונה. נולד באחרון של חנוכה תרצ"ה (9.12.1934) בתל-אביב. האב מוותיקי-ה"הגנה" וברוחה חינך את בנו. בגיל בר-מצווה, בשנת 1948, עבר טבילת אש ראשונה שלא באופן רשמי בבואו לראות את אביו לוחם בעמדתו. אף לאחר-מכן, בגיל ט"ו, התגונן בפני מסתננים ליד עין-רדיאן. סיים את לימודיו בבית-הספר "תיכון חדש". השתייך לתנועה המאוחדת והדריך ב"קן" יפו. היה חבר הגדנ"ע ומקשר ב"הגנה". נטה לספורט והיה חסון בגופו ובריא בנפשו. הרבה לטייל בארץ לארכה ולרחבה והכיר אותה היטב-היטב ומכאן אהבתו העצומה למולדת. גויס לצה"ל בנובמבר 1952 לחיל-התותחנים. נשלח לקורס-קצינים ובהיותו בקורס נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ד' בתמוז תשי"ג (17.6.1953) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול. הוריו תרמו גביע נודד על-שמו כפרס לקולע למטרה, כי הוא עצמו הצטיין בסוג ספורט זה.