סמל כתריאל רחמים (רמי) ז"ל

מ.א 971490
בן  25  בנופלו

בן  נעמי וסעדיה
נולד ב: רעננה
בתאריך: י' באדר א' תש"ח  20/2/1948
התגייס ב: נובמבר 1965
שרת ב: גדוד 8138

נפל ב: י"ח בתשרי תשל"ד 14/10/1973

בקרב במלחמת יום הכיפורים בציר טסה באיזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורתו:  רעננה חלקה: 1  שורה: 4  קבר: 1 
הניח אחריו: אשה, שני ילדים, הורים, אח ואחיות

רחמים, בן נעמי וסעדיה, נולד ביום י' באדר א' תש"ח (20.2.1948) ברעננה ולמד בבית-הספר היסודי "יבנה" בעיר הולדתו. הוא היה תלמיד טוב, אך נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר בית-הספר היסודי ולצאת לעבודה כדי לסייע לאביו בנשיאת נטל פרנסת המשפחה. הוא היה חובב-ספורט ובמשך כשלוש שנים שיחק בקבוצת הכדורגל של "הפועל" פרץ-רעננה וכן הרבה בשחייה. הוא היה עליז ונוח לבריות, חברותי ונעים-הליכות, וחבריו כינוהו בשם-חיבה "רמי". תמיד מוכן היה לעזור לזולת בעצה ובמעשה. באופיו היה נועז ואמיץ ולא חשש להתמודד עם חזקים וקשוחים, אך נמנע מקטטות ותגרות לשמן. הוא עבד כנהג-משאית ב"חברת ארגון נהגים ברעננה", עמל קשה לפרנסתו והרבה לנסוע בכבישי הארץ לאורכה ולרוחבה. חבריו לעבודה שיבחוהו כ"אחד הנהגים המוכשרים והנאמנים, שביצע כל תפקיד שהוטל עליו ללא טענות ומענות. תמיד היה מוכן לעזור ולהתנדב למען הזולת". רחמים גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 והוצב לחיל-התותחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשלים קורס השכלה לחייל, נשלח לקורס נהגים, שבסיומו הוצב ליחידת תותחנים. הוטל עליו תפקיד נהג משאית נושאת-תחמושת והוענקה לו דרגת רב-טוראי. הוא היה חייל מצוין וחבר נאמן, אהוד על מפקדיו ועל חבריו-לנשק. הוא היה מוכן תמיד לבצע כל משימה שהוטלה עליו ומעולם לא התלונן. לאחר תום שירות החובה שלו שירת עוד קרוב לשנתיים בשירות קבע בדרגת סמ"ר. במלחמת יום הכיפורים השתתף רחמים בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) פעלה הסוללה שלו באזור צומת טסה והופצצה מן האוויר. רחמים נפגע בהפצצה ומת מפצעיו למחרת היום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין האזרחי ברעננה. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים, אח ואחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רחמים היה מאותם נהגים אמיצים, שנהגו במשאיות התחמושת תחת אש עזה והביאו את הפגזים, שהיו חיוניים כל-כך בקרב לשם בלימת האויב. אנחנו, חבריו, לא נשכח לעולם את רחמים". בהספד כתב אחיו: "אחי היקר, נלקחת מאיתנו בעל כורחך, אתה שהיית מלא חיים נטמנת באדמה. אחי, אתה מתחת לאדמה ואני מעל לאדמה. אתה מת ואני חי.אך דע לך אחי כי אינך מת. אתה חי וחי איתי. עד יום מותי הינך איתי ולא אשכחך לעולם. כי בעוזבך אותי חשך עולמי ועכשיו שחשך עולמי מי יאירו לי? דמעותי שטפו כנחל את עורי וזיפי לחיי וממעמקי ליבי יוצאת בת קול מייחלת לך אחי בפסוק: ה' מחייה מתים. יהי זכרך ברוך. "

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לכתריאל רחמים (רמי) ז”ל