"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בדרך אבינועם אבינועם דוד (בן שמעון וגילה) כהן נולד בירושלים, ועלה השמיימה בין כסה לעשור, במהלך פעילות מבצעית, בנופי הגולן שכה אהב, והוא בן 22, ביום ו' בתשרי תשע"ח. אבינועם שאף לחיות בעצמה הגדולה ביותר בכל המישורים. הוא עמל והתאמץ בכדי לעשות זאת- בבית הספר היסודי, בתיכון שבו בלט באישיותו הקורנת והנעימה ובישיבת אשתמוע בה הקדיש את זמנו לגדול בתורה ובמידות והיה מהתלמידים המובילים והבולטים. אבינועם הצליח להתגבר ולכבוש את היעדים שהציב לעצמו כולל הגשמת חלומו ללמוד בישיבת אלון מורה בה המשיך לבנות את הבניין הרוחני שלו ומשם יצא לקיים את מצוות "עזרת ישראל מיד צר" בצבא. אבינועם דוד, שהיה כדוד המלך - "עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי''- עדין במידות וביראת ה' וגם קשה כארז בהתמדה ועקשנות, היה מהחיילים המובילים בחיל התותחנים, ויצא לקורס מפקדים וקצינים בהמלצת מפקדיו. את קורס הקצינים אבינועם לא סיים אך רצה להביא לידי ביטוי את כלי הפיקוד שלמד ובחודשים האחרונים לחייו פיקד על צוות תותחנים. כל זמן שהותו בצבא אבינועם חלם לחזור לישיבה ולהמשיך שם בבניית קומה נוספת בבניין אישיותו ומידותיו. לאחר מותו הרמטכ"ל הכיר ביכולותיו ותכונותיו ובחר להעניק לו את דרגת הקצין – סגן משנה, באופן חריג ויוצא דופן בצה"ל. במסע חייו של אבינועם הוא השלים את שביל ישראל ופסע בשבילים רבים נוספים בארץ, הוא פסע בנתיב הענווה, היראה והדבקות בה', ונגע בליבותיהם של כל מכיריו ואוהביו. אבינועם ולא שכח לשמור על קשר רצוף ואוהב עם המשפחה שהייתה עבורו חלק משמעותי מהמסע. לאחר מותו, מצאנו פנקסים ורשימות רבות שאבינועם הותיר אחריו ובהם חשבונות נפש רבים, השתוקקות לעבודת מידות עמוקה ומדוייקת ונקיטת צעדים מעשיים בעבודה קשה ומאומצת על מנת להשיג זאת. נזכיר שניים מהפנקסים: פנקס התודה ומסילת ישרים אחד הפנקסים שריגשו אותנו במיוחד הוא פנקס ירוק בן כ-160 עמודים של תודות – "פנקס תודה", בו אבינועם מודה על הכל – על דברים פשוטים שקרו לו, על העולם והיופי אותו פגש, על המשפחה, על תכונות אופי טובות שיש לו, וגם על קשיים שהוצבו בפניו והיכולת שלו להתגבר עליהם. נפעמנו מההתמדה והכתיבה הרצופה של עוד תודה ועוד תודה. זיהינו שחלק מהתודות נכתבו אחרי אירועים מסוימים - אחרי שבת אצל אח, מפגש עם חבר, קושי מסוים בו נתקל, אפשר לחוש ברצון החזק של אבינועם לשוב ולהודות על כל דבר: על דברים יום יומיים, על התמודדות ואפילו על קושי. בפק"ל האישי שנשא עמו היה באורח קבע ספר מסילת ישרים אותו למד בהתמדה ויישם את הכתוב בו בדרכו האישית. מקצת מן הדברים שאבינועם כתב על עצמו ועל הספר מסילת ישרים, דברים שנדמה שאין צורך להסביר ומאפשרים להציץ ולו במעט, לתוך נשמתו המיוחדת. "מוקשים היזהר!"השלטים האלה מזכירים לי את מסילת ישרים. כל העולם הזה הוא מוקשים וחייבים להיזהר. אם לא ניזהר ניפול. אך בחיים האמיתיים, חייבים לדעת, כי אין שלטים. יהי רצון שה' hיתן לנו בינה להבחין בין יום ובין לילה." "חשבון נפש קצר על מסילת ישרים: ב"ה זכיתי לחזור כמה פעמים על הפרקים הראשונים במסילת ישרים. מה נכנס לי בלב? האם אני מאמין באמת בכך שנבראתי בשביל העולם הבא?? אני באמת רוצה בפנימיותי את הדבקות בה' אך קשה עם העולם החיצוני "ואני קרבת ה' לי טוב", "אחת שאלתי..." אני מבין וכבר יודע שיש מלחמה תמידית בין הגוף לנשמה, ומרגיש אותה ויודע להבחין בה.."