"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אילן (אפרים-מנודר), בן פרנגיס ויצחק, נולד ביום א' בשבט תש"ה (15.1.1945) בפרס, ועלה ארצה במסגרת עליית הנוער, בשנת תשי"ז (1957). בעיר הולדתו החל את לימודיו וסיים בארץ - בכפר הנוער על שם יוהנה ז'בוטינסקי. אילן היה שאפתן עוד מימי ילדותו. מגיל שמונה, משנתייתם מאביו, למד להסתדר בכוחות עצמו, עבד קשה ועמל לפרנסתו. אך תמיד היה אופטימי וידע להפיק את הטוב מכל מצב רע. אדם שמח היה, ולא שיתף איש בדאגותיו, שכן לא רצה להסב דאגה לשום אדם. אהבתו לרעיו והתחשבותו בזולת היו לשם דבר בקרב חבריו. תמיד סייע להם, לא שמר טינה, ויתר וסלח ושקד על השכנת שלום בין ידידיו. לכל אדם פנה באדיבות ובנימוס, ברצון ובמאור פנים. איש נעים שיחה היה, לשונו נקייה ודבריו שקולים. אילן גויס לצה"ל באוגוסט 1964 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס כבאי אש ובקורס רגמים של מרגמות 120 מ"מ. חבריו מספרים עליו, שהיה חייל שקט וצנוע, העושה את כל המוטל עליו ברצון רב. בתעודת השחרור כתבו מפקדיו: "אילן הוא חייל ממושמע, הממלא את כל תפקידיו במסירות ובאחריות, לשביעות רצון מפקדיו". על שהשתתף במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים".