"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יצחקי אהרון, בן זקונים להוריו לוי וקטיה. נולד בשנת תש"י (1950) בחדרה ולמד בבית-הספר הדתי "אור-החיים" בירושלים. בשעות הפנאי עסק בלימוד התורה ומפי אחיו ציון הגדול ממנו למד תנ"ך עם פירושים, משניות ואף תלמוד בבלי. הוא התמסר ללימוד התורה בכל נפשו ולא ביקש תעודות או שכר, כי היה לומד תורה לשמה. הוא לא הצטרף לשום ארגון נוער, או מוסד ציבורי ובילה את רוב זמנו החופשי בקרב חבריו, נערי-השכונה. בביתו היה ממושמע מאוד, וכך נהג גם בחוץ וגם בבתי-שכנים. תמיד היה מנומס ונוהג כבוד בכל אדם מבוגר ממנו בשנים וחולק לו כבוד כתלמיד לפני רבו. הוא התייתם מאביו כשהיה בן עשר וכל השנים אחר כך הרגיש אהרון היטב בחסרון אביו. הוא אהב את הארץ ואת צה"ל בכל ליבו. אהרון גויס לצה"ל במאי 1968 והוצב לחיל-התותחנים. ביום ג' באדר א' תש"ל (9.2.1970), נפל בהתקפת מטוסי האויב באזור תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.