"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן אליהו ושרה. נולד ביום ד' בניסן תרע"ט (1919) בעיר לודז', פולין, ועלה עם בית הוריו לארץ ב- 1925. המשפחה התיישבה בתל-אביב. לאחר שסיים את בתי הספר "תחכמוני" ו"ספרא" היה תלמיד המכון הבריטי ורכש השכלה תיכונית. מגיל 14 נכנס לעבודה בבנק אפ"ק והיה אחד מפקידיו עד יומו האחרון. הרבה מזמנו הקדיש למועדון השייטים בתל-אביב ועזר להפצת רעיון השיט וספורט-החתירה בין הנוער הלומד. כחבר ה"הגנה" מגיל צעיר השתתף בהגנת הישוב במאורעות 1936-1939. בתחילת מלחמת-העולם השנייה הצטרף ליחידות העבריות האנטי-מטוסיות שבמסגרת הצבא הבריטי אשר פעלו בארץ ובקפריסין. לאחר שהועברו לאירופה ועם היוסד הבריגדה היתה יחידתו ליחידת תותחני-שדה. 5 שנים שירת בצבא ועם שחרורו התייצב מחדש ל"הגנה" כמפקד מחלקה. למלחמת-השחרור התגייס ב- 3.5.1948 בליל ה- 14 במאי 1948 הועברו תותחים אנטי-מטוסים לתל-אביב ("שדה דוב"). יצחק ישן במשך הלילה על ג'יפ ועם אור הבוקר, 15.5.1948, כשהופיעו מטוסי האויב, מיהר לתותח שהציבו. אחד המטוסים צלל וירה אל המגנים באש מכונת ירייה. יצחק נפגע בלבו ומת בו במקום. אתו נפל גם חברו. למחרת היום נקבר בנחלת-יצחק. הניח אשה וילדה.