"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

הרצל, בן אלגרה ואהרן, נולד ביום י"א באלול תשי"ב (1.9.1952) בחיפה. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר היסודי "מגינים" בקריית-חיים. אחר-כך השלים שלוש שנות לימוד בבית-הספר המקצועי התלת- שנתי של בתי הזיקוק במפרץ חיפה, במגמת חרטות ומסגרות. בן שש-עשרה היה כשנפטר אביו הירקן. תחילה היה הנער שרוי בדיכאון אך עד מהרה התאושש. עול פרנסת אמו החולה ושמונת אחיו ואחיותיו הצעירים ממנו, נפל על שכמו. הרצל הצעיר והחסון, נהיה לראש המשפחה ומקור לגאוותה. כך בא הסוף למשובות הנעורים וללימודים של הרצל. הוא החל עובד כחרט וכמסגר ועמד בהצלחה בבחינות מקצועיות של משרד העבודה בחרטות ובמסגרות. אולם לא די היה במשכורת הדלה לספק לחם לתשעה פיות רעבים. לכן נאלץ לקחת על עצמו עבודה מכניסה יותר ונהיה לקבלן משנה ומתקין תריסים. בני משפחתו העידו עליו, כי כובד ראש, מסירות ואחריות אפיינו את הרצל. מאחר שהיה המפרנס של משפחה ברוכת-ילדים נדחה גיוסו עד שמלאו לו עשרים שנה. הרצל גויס לשישה חודשי שירות בצה"ל באפריל 1973 והוצב לחיל-התותחנים. את הטירונות סיים בציונים טובים, ואחרי-כן השלים קורס תומ"ת בציון מעולה של 95 אחוזים. לאחר הקורס הוצב כרגם במוצב החוף הצפוני. מפקדיו שבעו נחת ממנו, משום שהיה תותחן מצוין, אחראי ומסור לתפקידו. הוא רכש את אהדתם של חבריו וידע להעלים מהם את דאגתו לבני משפחתו. הוא הצטיין במסירותו, בכישוריו הרבים ובהקפדתו למלא בשלמות כל משימה שהוטלה עליו. ביום השבת, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), יום פרוץ מלחמת יום הכיפורים, כשהיה הרצל על משמרתו במוצב החוף הצפוני, נפגע ונהרג בהפגזה של המצרים. תחילה נקבר ארעית בבית-העלמין בבארי ואחר-כך הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם ושמונה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "כתותחן פעל הרצל במלוא המסירות וההקרבה. הוא היה אהוד על חבריו. הרצל לחם כגיבור ומת כגיבור". אמו תרמה לזכרו ספר תורה, להנצחת שמו.