"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ניסים, בן אברהם ושלומית, נולד בעיראק ביום כ"ט באדר א' תש"ח (10/3/1948). באותה שנה נאלצה משפחתו לברוח מעיראק, משום שאביו נרדף ע"י שלטונות עיראק בשל פעילותו במחתרת הציונית בעיראק. ביוני 1949 הגיע עם משפחתו ארצה. החל ללמוד בתיכון מקצועי, אך נאלץ להפסיק את לימודיו בשל המצב הכלכלי בבית. החל לעבוד כחניך למסגרות ולרתכות במפעל לדודי שמש במפרץ חיפה תוך כדי לימודים בבי"ס לחניכות בקריית-חיים. בנובמבר 65 התגייס לצבא ונשלח לחטיבת "גולני". בסיום הטירונות עבר קורס קשר ושובץ באחד הגדודים. הוא התמנה לקשר של המפקדה ואחראי לחולית הקוונים. ב-6 ביוני נמצאה יחידתו באזור פרדס חורי. האזור הופגז ע"י הסורים ואחד הפגזים ניתק את קו הטלפון בין מוצב הפיקוד לבין אחת היחידות. מספר מפקדו, סמ"ר שלמה: קיבלתי הוראה לתקן את הקו. ניגשתי לרכב של הקוונים ואמרתי להם, שהקו נותק. יחד עם ניסים היו עוד שני בחורים. אך שמע ניסים שהקו נותק, נטל את הציוד והחל רץ לבדו למקום התורפה. השטח היה נתון להפגזה כבדה. אך ניסים לא חיכה לפקודה - הוא יצא לדרך ללא שהיות. הוא איתר את מקום הניתוק וחיבר מחדש את הקו. משהשלים את המלאכה רץ בחזרה אל המוצב - אך הפגז השיגו בדרך. נסים נפצע אנושות וחולץ מהשטח המופגז ע"י חיילי היחידה. הוא הועבר מיידי לתחנת האיסוף בראש פינה. אך זמן קצר אחרי כן נפח את נשמתו. אלוף פיקוד הצפון ציין לשבח את טר"ש נסים זעירא על "אומץ לב ודבקות במטרה". לאחר מספר שנים קיבל נסים את עיטור המופת. לזכרו הוקם בית-כנסת על ידי הוריו בקריית-ים.