"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן יצחק ופרידה. נולד ביום ז' בשבט תרפ"ט (18.1.1929) בדמשק, בירת סוריה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1933 ויעקב אז בן ארבע שנים בלבד. השתתף בשירות פעיל ב"הגנה" ולאחר-מכן עבר ושירת בארגון הצבאי הלאומי נגד השלטון הזר. גויס לצה"ל באוגוסט 1948. השתתף במלחמת הקוממיות בכיבוש יפו. עבד בכל מיני מלאכות (כגון: ליטוש מתכת ובטרקטור). היה אדם טוב מטבעו ומסור בלב ונפש למשפחתו ולחבריו. ערב מלחמת ששת הימים קשה היה לו להשלים עם העובדה שהוא לא נקרא לדגל ומאד שמח כאשר גויס לתפקידים חשובים במסגרת המילואים. בצאתו הבטיח לחבריו: "אני הולך להשתיק אותם - ואחזור". אך הוא לא חזר, כי נפל בקרב ביום ז' בתמוז (15.7.1967) בשעת התקפת מטוס על גדות תעלת-סואץ. בנופלו היה בין האחרונים לפני שביתת הנשק. כשם שהיה אב מסור לשלושת ילדיו ובעל אוהב לאשתו, אשר הניח אחריו, כן היה חייל נאמן שלחם במסירות ובאהבה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול.