"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ברוך, בן בינה ויהושע זכרונם לברכה, נולד בשנת תש"ו (1945) בטורקמניסטן שברוסיה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"י (1950). ארבע שנות לימודיו הראשונות למד בבית-הספר היסודי הדר-רמתיים. אחרי-כן עבר לבית הספר "אוסישקין" בכפר סבא. שם סיים את לימודיו היסודיים. בפנימיית "הדסים" סיים ארבע שנות לימוד במגמה הביולוגית ואחר-כך למד בסמינר בהדסים. בתקופת לימודיו בהדסים הוא היה פעיל בגדנ"ע. ברוך גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1964 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השלים קורס תותחנים והיה לתותחן. אחרי-כן השלים קורס קשר ובסיומו נשלח ליחידתו ושימש בתפקיד קשר. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו, תמיד השתדל לבצע את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר, לשביעות רצון מפקדיו. הוא גם היה חבר ורע למופת, מעולם לא הרע לאיש ותמיד מוכן היה לבוא לעזרת הזולת. לכן היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו בצבא. בנובמבר 1966 שוחרר ברוך מהשירות הסדיר וכשפרצה מלחמת ששת הימים גויס והשתתף במלחמה. אחרי כן עבד במאפיית "אחדות" ביפו ואחר-כך בסניף בנק לאומי ביפו. הוא נשא אישה ובאפריל 1972 נולד בנו הבכור. כפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ותמיד מילא את חובתו ברצון ובנאמנות. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לסיני. הוא עבר קרבות מרים בחזית סיני ויחידתו תקפה באש מרגמות את כוחות האויב כדי לסייע לכוחותינו התוקפים ולהשמיד את כלי המלחמה של האויב. באחד הקרבות באזור טסה שבסיני, נפצע ברוך פצעים אנושים והובהל לבית החולים. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), מת מפצעיו בבית-החולים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "ברוך נפגע במערכה בעת מילוי תפקידו. הוא שירת ביחידת מרגמות כבדות והיה חייל מסור ובעל יוזמה אישית, אהוד על חבריו ועל מפקדיו".