"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן יצחק וליבה. נולד ב-12 ביולי 1918 בוילנה, פולין. עוד בילדותו מתה עליו אמו והוא התחנך בבית סבו. בנעוריו התבלטה נטייתו לנגינה ולזמרה. על אף התנגדות קרוביו האדוקים החל ללמוד בקונסבטוריון בוילנה וסיים את חוק לימודיו בהצלחה. בשנת 1939 עבר לברית- המועצות. נתקבל כזמר באופרה בוורושי- לובגרד. בשנת 1941 גויס ונשלח לבית- ספר לתותחנים. כקצין ביחידת תותחנים נגד טנקים השתתף בקרבות רבים נגד הנאצים ונפגע שש פעמים. בצבא מצא את אחיו- והוא מפקד גדוד תותחנים. אחיו נפגע באחד הקרבות ומת על ידיו של אריה, שביקש להעבירו לתחנת "העזרה הראשונה". יהודי נאה היה. פעם כאשר קצין רוסי העליב את היהודים בשעת משתה שלף אריה את אקדחו, ירה בו והרגו. הועמד בפני בית-דין צבאי ונדון למות. אולם חונן ונשלח שוב לחזית. לאחר שנפצע פעם נוספת הועבר לשירות בבולשת צבאית בדנציג' שנכבשה על-ידי הצבא הסובייטי. בשנת 1945 יצא בדרך הנדודים של העליה "הבלתי-לגלית". עבר לאיטליה ומשם עלה ארצה באוניית-המעפילים "פדה". הגיע לארץ בשנת 1946. חלם על חידוש עבודתו האמנותית. בינתיים עבד במאפיית גיסו בקריית בנימין ולמד עברית בשקידה. כישרונותיו נודעו ברבים, והוא הוזמן להופיע בקונצרטים. עם פרוץ מלחמת-השחרור התגייס לצבא על אף היותו בעל מום, מתוך הכרה שכל אשר יש ביכולתו עליו לעשות למען הגנת המולדת. שירת ביחידת תותחנים. ב-17 ביולי 1948 פגע בו פגז האויב בשעת בדיקת התותחים ונפל בחורשת ווזיה בקרבת מחנים. רגעים מספר קודם לכן עוד נתן בשיר קולו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בראש-פינה ב-17.7.1948 השאיר אחריו אשה וילד בן שנתיים.